זאבת אדמנתית מערכתית, או לופוס, היא מחלת המערכת החיסונית שבה תוקפים נוגדני הגוף את התאים ואת הרקמות בתוך הגוף, ולא תוקפים את "הפולשים" שמגיעים מבחוץ, כשם שאמור להתרחש בגוף בריא. מחלת הלופוס היא כרונית והיא עלולה לגרום לפגיעה כלל מערכתית בגוף.
במצבה הקל, מחלת הלופוס באה לידי ביטוי בפגיעה במפרקי הגוף השונים. במצבה הבינוני היא מתבטאת בפגיעה בלב ובכלי הדם, ובמצבה החמור ישנה פגיעה בכליות ו/או במערכת העצבים המרכזית.
תסמיני זאבת
- פריחת פרפר בפנים, במיוחד באזור האף והלחיים.
- פריחה על העור באזורים שונים בגוף (מלווה בקשקשת ובאדמומיות).
- פריחות הרגישות לאור השמש.
- חום ממושך.
- עייפות וחולשה רבה.
- ירידה במשקל בצורה קלה.
- פצעים פתוחים בפה (אינם מלווים בכאב).
- נשירת שיער מהראש.
- דלקות בקרום הריאה.
- דלקות שרירים.
- דלקות מפרקים.
- פגיעה בכליות.
- מעורבות מערכת העצבים המרכזית.
- הפרעות פסיכיאטריות- דיכאון קליני וחרדה (כ 70% מהחולים סובלים מכך).
כאמור, ישנן דרגות שונות של חומרת המחלה, כאשר במצבים מסוימים היא עלולה לפגוע בצורה חמורה בגוף, וכך אורחות חיי החולים נפגעים בצורה משמעותית, החל מהפסקת עבודה וכלה בנכות ובמוגבלויות שונות בתפקוד.
על כן, ישנן זכויות מסוימות לחולי לופוס בישראל, אותן ניתן לממש במוסד לביטוח לאומי, המעניק קצבאות שונות בהתאם לחומרת המחלה ולמוגבלויות שנגרמו בעקבותיה, ובהתחשב בהן.
זכויות ביטוח לאומי
- קצבת נכות כללית– זכות זו מגיעה לחולי זאבת שפסקו לעבוד בעקבות התדרדרות המחלה ועקב כך איבדו את מקור השתכרותם. מדובר גם בנשים עקרות בית שאיבדו את יכולת תפקודן בביצוע עבודות משק הבית. במידה והמחלה אכן התדרדרה וגרמה לחולים לאבד את כושר ההשתכרות/ כושר התפקוד במטלות הבית, הם זכאים לקבל קצבת נכות כללית בכל חודש.
קצבת הנכות הכללית ניתנת על פי אחוזי נכות רפואית ועל פי אחוזים של אובדן כושר. לא מדובר כאן בחולי לופוס עם דרגת מחלה קלה, המתבטאת בפריחה על העור או בפגיעה קלה במפרקים, אלא בדרגות הבינונית והחמורה בהן ישנה פגיעה משמעותית במערכת העצבים המרכזית, פגיעה בכלי הדם ובלב או פגיעה נפשית המונעת מהם לתפקד באופן תקין.
חולי הלופוס שזכאים לקצבת נכות כללית יהיו מעל גיל 18 ועד לגיל הפנסיה (נשים- 64, גברים- 67).
- גמלת ניידות– במקרים בהם מחלת הלופוס מגיעה לדרגת קושי חמורה ביותר, בה מערכות רבות בגוף נפגעות, כולל מערכת העצבים המרכזית, וישנן דלקות שרירים ודלקות מפרקים חמורות, החולים מתקשים מאוד בהליכה ומוגבלים בניידות ממקום אחד למקום אחר.
משרד הבריאות מקיים וועדה רפואית מיוחדת הקובעת את אחוזי הנכות של חולים המתקשים בניידות. בהתאם למסקנות הוועדה ולאחוזי המוגבלות בניידות אותם קבעה, מוענקת גמלת ניידות מביטוח לאומי הכוללת גמלה חודשית עבור החזקת הרכב, זכאות לרכישת רכב בפטור מלא/חלקי של תשלומי מיסים וזכאות לתו חניית נכים. גובה הגמלה שיקבלו, אחוזי הפטור ממיסים וגודל הרכב ייקבעו בהתאם לאחוזי הנכות לניידות.
- קצבת שירותים מיוחדים– הקצבה ניתנת מגיל 18 עד גיל הפרישה (כאמור מעלה), כשחלוי הלופוס נמצאים במצב בו המחלה גרמה לפגיעה ברוב מערכות הגוף והם זקוקים לעזרה רבה מצד הזולת בפעולות יומיומיות (הלבשה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הפרשות) או להשגחה מתמדת כדי למנוע סכנת חיים לעצמם או לסביבה.
- גמלת סיעוד– מוענקת לחולי לופוס שעברו את גיל הפנסיה. החולים נתונים במצב בו הלופוס פגעה במערכות רבות בגופם והם נזקקים לעזרה שוטפת בהתנהלות היומיומית. גמלת הסיעוד לא ניתנת בכסף המגיע לחשבון הבנק, אלא באמצעות מטפלים סיעודיים בבתים.
ראו גם: