מי שבוחר לאמץ ילד, בדרך כלל עושה זאת בשל אי יכולת שלו או של בת זוגתו ללדת, או שחסר בן זוג להוליד איתו ילדים, בכל מקרה זוהי החלטה קשה שמונעת ממצב שאינו פשוט מבחינה רגשית ונפשית. בנוסף לקושי הרגשי עומדות תקנות רבות המקשות על כל הליך האימוץ.
חוק אימוץ ילדים נועד להסדיר את זכויות הורים מאמצים בארץ, תוך שמירה על בטחונם ושלמותם הנפשית והפיזית של הילדים המאומצים.
לפני פתיחת התיק והגשת בקשה לאימוץ, צריך המאמץ לעמוד במספר תנאים. ראשית, המאמץ יהיה נשוי, אלא במקרים במיוחדים, למשל, אם ילד התייתם ובן משפחה שאינו נשוי רוצה לאמצו, מקרים אחרים מצריכים אישור מיוחד מבית המשפט.
תנאי אימוץ
תנאי שני הוא גילו של המאמץ, המאמץ חייב להיות גדול בשמונה עשרה שנים לפחות מהמאומץ. תנאי נוסף הוא הדת, יאומץ ילד מאותה הדת בלבד, כמובן שבמקרים מיוחדים ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת אישור מיוחד, כל מקרה נבחן לגופו. התנאי האחרון הוא הסכמתו של המאומץ אם מלאו לו תשע שנים, אפשר שבית המשפט יאשר אימוץ גם ללא הסכמתו של המאומץ, אם ידיעתו של המאומץ על הליך האימוץ עלולה לפגוע בו.
מסירת ילד לאימוץ
הורים המעוניינים למסור את בנם לאימוץ, רשאים להתחרט כל עוד לא ניתן צו אימוץ, או במקרים בהם הוחלט למסור את הילד לאימוץ לפני לידתו, או אם מסירת הילד התרחשה בעקבות מרמה או אמצעים שאינם חוקיים.
ילד יוכרז כבר אימוץ, גם ללא הסכמת הוריו אם התקיימו התנאים הבאים: זהות הוריו אינה ידועה, הוריו נפטרו או שהוריו נקבעו כאי כשירים לגדלו, או במקרה שהוריו אינם רוצים לגדלו או שלא מקיימים את חובותיהם כלפי הילד במשך שישה חודשים רצופים. גם במצב שבו ההורים אינם מגדלים כראוי את הילד, או פוגעים בו ומסרבים להסכים לאימוץ מסיבות שאינן תואמות את טובת הילד.
בכל מקרה שהוריו בחיים ומקומם ידוע, בית המשפט לא יכריז על הילד כבר אימוץ בלי לתת להוריו או לאפוטרופוסים החוקיים להשמיע את דברם.
תהליך האימוץ
מרגע שהמבקש אושר לבקשת האימוץ, יתחיל תהליך האימוץ, ילד תושב ישראל המועמד לאימוץ יהיה כפוף הוא וכל תהליך האימוץ לחוק הישראלי. כשמדובר באימוץ של ילד שאינו תושב ישראל, אלא תושב חוץ, ההליך שונה, הגוף הישראלי המטפל בהליך הוא עמותה, כלומר, גוף שהוקם למטרה זו ופועל שלא למטרת רווח.
בכדי להגיש בקשה לאימוץ, על המבקש לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית וקבלת מידע פלילי, במידה ויש. העמותה האחראית על האימוץ תבדוק את כשירותו של המבקש לגדל ילד, את הסביבה בה הוא מתגורר, רקע משפחתי ומצב רפואי, וכל מידע אחר הנחוץ בשביל ההחלטה.
אימוץ ילד דרך עמותת חוץ
במידה והוחלט כי המבקש אינו כשיר, לא ניתן לפנות לעמותה אחרת, אלא אם חלפו שנתיים מיום ההחלטה על אי כשירותו של המבקש. אם הוחלט כי המבקש כשיר, תפנה העמותה הישראלית לעמותת חוץ ותגיש את הבקשה, לבקשה יצורפו כל המסמכים והמידע הרלוונטיים, כמו כן תצורף חוות דעת של מומחה לגבי המאמצים הפוטנציאלים.
עמותת החוץ תבחן את הבקשה ותצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, מידע על הילד המועמד לאימוץ, וכן תאשר את הסכמת הילד במדינות בהן הסכמת הילד נחוצה להליך. בכך מסתיים שלב האישורים והבקשות.
השלב הבא הוא הבאת הילד לגבולות המדינה וקבלת אישור תושב קבע, שלב זה דורש את אישורו של שר הפנים. עם הבאת הילד לארץ, הוא יועבר למשפחתו המאמצת עד שיתקבל צו האימוץ והאפוטרופוסיות החוקית, הליך זה לא יעלה על שנתיים.
טובת הילד בראש ובראשונה
אומנם הליך האימוץ עמוס בירוקרטיה, מבחנים והמתנה מורטת עצבים, אך זהו הליך חיובי וטוב, גם עבור הילד המאומץ שזוכה במשפחה וגם עבור ההורים שזוכים לגדל ילד כצאצאם החוקי. לאורך כל ההליך, טובת הילד היא החשובה ביותר ונעשים כל המאמצים לשמור על זכויות הילד.
ראו גם: