ביום 14.2.2008 אישר כבוד השופט ד"ר בנימיני עמירם בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, כנגד חברת "תדיראן מוצרי צריכה בע"מ". הטענה העיקרית שנטענה בתביעה הייתה כי הנתבעת מכרה ללקוחותיה מזגנים בניגוד לחוק המחייב קבלת היתר לתו תקן.
יתר על כן, החברה הגדילה חטא על פשע כאשר הציגה בפני ציבור הרוכשים מצג שווא, לפיו המזגנים נושאים את תו התקן ובהתנהגותה זו היא הפרה הוראות חוק נוספות המנויות בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981.
לאור ההפרות המפורטות לעיל ביקש העותר, מר אמיר שהי שאול, כי בית המשפט יורה לחברה להפסיק לאלתר מכירת מזגנים שלא קיבלו היתר תו תקן, כאמור. זאת ועוד, במסגרת התובענה ביקש העותר כי בית המשפט יבטל באופן רטרואקטיבי את ההסכמים שנחתמו בין "תדיראן" לחברי הקבוצה התובעת המורכבת מאנשים שרכשו את המזגנים האמורים.
הדרישה האחרונה שמעלה קבוצת הרוכשים, אשר גודלה מוערך על ידי העותר בכשלושים אלף איש, היא שהחברה תפצה אותם בגין ההטעיה הנטענת ובשל עוגמת הנפש שנגרמה להם, כאשר סכום הפיצוי מוערך על ידם בסך של מאה שלושים וחמישה מיליון שקלים.
המסגרת הנורמטיבית
חוק התקנים, תש"יג – 1953, מסמיך את מכון התקנים הישראלי להעניק היתרי תקן למוצרים שונים. החוק מבחין בין שני דרגות של תקנים: תקן ישראלי רשמי ותקן ישראלי. כאשר קיימת למוצר דרישת תקן ישראלי, לא מוטלת על בעליו כל חובה, אלא יש בו רק כדי להעיד על איכות המוצר וטיבו. ודוק, אף אם החוק קובע תקן ישראלי למוצר מסויים, ניתן לשווקו ולמכור אותו גם אם הוא אינו עולה בקנה אחד עם התקן. לעומת זאת, משמעות הכרזת תקן ישראלי רשמי על מוצר הינה כי אסור לכל אדם למכור את אותו מוצר, לייצרו, לייצאו, לייבאו או לעשות בו כל שימוש אחר לצרכי עבודה, אלא אם הוא מתאים לדרישות התקן הרשמי.
בעניין דנן נקבע תקן ישראלי רשמי למזגנים שנמכרו על ידי תדיראן, אשר הציב לה דרישות סף בענייני איכות ובטיחות. לטענת העותר הוא רכש מהחברה מזגן לאחר שנתקל במודעת פרסומת בעיתון, לפיה המזגנים הנמכרים על ידי תדיראן קיבלו תקן ממכון התקנים בישראל. דע עקא, לאחר שצוות המתקינים סיים את עבודת קיבוע המזגן בביתו, הבחין הלקוח כי על המזגן לא מודבקת מדבקת התקן הרשמי. פניותיו לחברה הנתבעת בעניין נדחו על הסף ועל כן הוא נאלץ להגיש תובענה ייצוגית זו.
לדידה של קבוצת התובעים עומדת להם גם עילת תביעה על פי חוק הגנת הצרכן. כך, סעיף 2 לחוק אוסר על עוסק לעשות דבר שעלול להטעות את הצרכן בעניינים מהותיים הקשורים לעסקת המכר. יתר על כן, ישנו סעיף משנה ספציפי שקובע כי התאמת המוצר או השירות לתקן מהווה עניין מהותי, כאמור לעיל. התובעים אף מתבססים על עילות נוספות המנויות בסעיפים 3 ו-4 לחוק ועוסקים בחובת הגילוי שמוטלת על "תדיראן" ועל איסור ניצול מצוקת הצרכנים.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט אישר את התובענה כתובענה ייצוגית, משום שלדידו הנסיבות המתוארות בה מעוררות שאלות אקוטיות של משפט ועובדה, אשר משותפות לכלל לקוחות החברה ומוטב כי טענותיהם יישמעו במרוכז ולא במספר רב של תביעות בודדות. עוד הוסיף כבוד השופט כי התביעה מעלה סיטואציה עקרונית בנוגע למכירה ושיווק של מוצרים נושאי תו תקן רשמי, כאשר החשיבות של הדיון מתעצמת לנוכח הצורך בהיותו של המוצר בטיחותי.
לאור זאת, המסקנה של בית המשפט הינה כי יש לחייב את תדיראן בפיצוי הלקוחות שרכשו את המזגנים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם ובנוסף יש לאסור את המשך השיווק של המזגנים על ידי החברה.
עוד בנושא:
פסק הדין המלא בעניין התביעה הייצוגית תדיראן
למידע נוסף: זכויות צרכנים