פונדקאות היא תהליך, בו אשה מסכימה משפטית לשאת ברחמה תינוק, אשר גנטית אין לו קשר אליה (במדינות מסויימות מותר הקשר החלקי), ואשר שייך גנטית להורים אחרים. בתום תהליך נשיאתו ברחמה, עם לידתו, עובר הולד אל חזקתם של הוריו הביולוגיים. זכויות אם פונדקאית נקבעו בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים בשנת 1996.
מה אומר החוק בישראל?
חוק הפונדקאות בישראל נכנס לתוקף בשנת 1996, בזכות "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו, 1996" והוא שונה במובנים מסויימים מהחוק המקובל בארצות אחרות בעולם, בקריטריונים בעזרתם בוחרים את הזוגות הרשאים להשתמש בשירותי פונדקאות, את הפונדקאית ואת תנאי ההסכם, אשר יכללו את כל מהלך הפונדקאות עד ללידה ומיד לאחריה.
על פי חוק זה, כל בקשות הפונדקאות, ההסכמים והתלונות יועברו לוועדת לאישור הסכמי נשיאת עוברים, אשר מורכבת מעובד סוציאלי, פסיכולוג קליני, פנימאי, שני גניקולוגים, עורך דין ונציג דת, לפי נטיית דתם של כל אחד מהצדדים.
הזוגות הרשאים להיעזר בפונדקאות
החוק בארץ מתיר רק לזוגות הטרוסקסואליים (בניגוד למדינות אחרות בעולם), נשואים, או לחילופין, מקושרים בהסכם שותפות חיים, אשר בעקבות חוסר יכולת פיזית מוכחת, להביא ילדים לעולם, התייאשו מנסיונות עצמיים, אך לא מהרעיון להביא ילד משלהם לעולם.
על הזוג להוכיח אזרחות ישראלית וגילם לא יעלה על 48 שנים לאישה ו-58 שנים לגבר.
עליהם לעבור הערכה פסיכולוגית, הכוללת מבדק אישי בעבור כל אחד מהם וכזוג, טרם אישור הבקשה לפונדקאות.
הפונדקאית
רווקה, גרושה או אלמנה (לעולם לא נשואה), אשר גילה גבוה מ-22, אך נמוך מ-38 שנים, אשר חוותה בין לידה אחת לארבע לידות בחייה.לא שימשה כפונדקאית או שימשה פעם אחת בלבד, שכן החוק אינו מתיר יותר משני הריונות פונדקאיים לאשה.
הפונדקאית לא תהיה קשורה בשם אופן לביצית אשר תושתל בגופה, או/ו להורים הביולוגיים, וזאת על מנת לכסות כל אפשרות של קשר ביולוגי אשר יימנע מהפונדקאית למסור את הוולד, לאחר הלידה.
כמו ההורים, גם הפונדקאית תעבור בדיקות רפואיות, גניקולוגיות, ואבחנה פסיכולוגית אישית.
מהלך ההיריון וזכויות האם הפונדקאית
בהמשך למבדקים אותם תעבור הפונדקאית טרם הכניסה להיריון, תבדק גם אחריותה ומודעותה לשמירת בריאותה תוך כדי ההיריון.
כמו כן, בהתאם שלהסכם אשר ייחתם בין הצדדים, הפונדקאית זכאית לקבלת סכום כספי בכל חודש, בעבור בדיקות, אשר תעבור משך ההיריון, כגון סקירות, שקיפות עורפית ומי שפיר, בעת הצורך, או כל בדיקה אחרת שתדרש לצורך העניין. באם יתאפשר, ההורים הביולוגיים רשאים ללוותה במהלך בדיקות אלו ובכל מהלך ההיריון והלידה.
בנוסף לכך, אם נבצר מהאם הביולוגית לעבוד בחלק או בכל תקופת ההיריון מכל סיבה שהיא, יוקצב לה סכום חודשי לכיסוי אובדן כוש העבודה וההכנסה, כמו גם כל פיצוי אחר, אשר יוסכם בין הצדדים, בנוסף לסכום אותו תקבל בתום תהליך הפונדקאות.
גם הפונדקאית וגם האם המיועדת רשאיות לדמי לידה, ואם הפונדקאית עבדה טרם ההיריון, או/ו במהלכו, היא אף זכאית לחופשת לידה על פי חוק.
מעבר לכך, זכויות מיוחדות בעבור אותה פונדקאית אינן קיימות בחוק, בשל חוסר עידוד המדינה לעיסוק בפונדקאות, אלא רק לעגון בחוק את המוצא האחרון בעבור זוגות, אשר בעבורם כלו כל הקיצין, צעד אחד לפני אימוץ, אם בכלל.
פונדקאות יכולה להוות נקודת מפגש בין הכנסה נוספת טובה בעבור מי שיכולה לענות על הקריטריוניים החוקים, לבין רצונם הנואש של ההורים הפוטנציאליים, לצאצא משלהם.
