המושג "עקרת בית" מתייחס לאישה אשר עובדת במשק ביתה הפרטי ואינה עובדת כשכירה או כעצמאית מחוצה לו. עבודתה של עקרת הבית כוללת את כל המטלות אשר כרוכות בתחזוקת הבית, כגון טיפול בילדיה, ניקיון, כביסה, בישול וכדומה. גם כאשר היא נעזרת באנשים אחרים לצורך ביצוע עבודות הבית, היא עדיין נחשבת ככזאת על פי החוק. עקרת הבית אינה מתפרנסת והיא מסתמכת לרוב על הכנסת בן הזוג.
כדי להיחשב עקרת בית מבחינת החוק, היא לא יכולה להתפרנס מעבודה נוספת, אך היא כן יכולה להתפרנס ממקורות הכנסה אחרים, כגון מרכוש שבבעלותה או מפנסיה שהיא מקבלת ממקום עבודתה הקודם.
אילו עקרות בית היו מקבלות שכר בעד עמלן, הוא היה צריך להיות גבוה מאוד מכיוון ששעות עבודתן הן רבות פי כמה מהיקף השעות של משרה מלאה אחת. מעצם היות נשים מסוימות עקרות בית (אלה שעונות על הקריטריונים הכתובים מעלה), הן זכאיות לקבל זכויות מיוחדות ממוסדות המדינה.
זכויות עקרת בית בביטוח לאומי
במשך מספר שנים הייתה התלבטות גדולה בנוגע לסוגיית ההקלה במיסוי על משפחות בהן הנשים הן עקרות בית. לבסוף הוחלט בחוק הביטוח הלאומי כי עקרות בית אשר נשואות לאזרחים חוקיים במדינה (הם חייבים להיות גם תושבים של ממש בארץ), זכאיות לפטור מדמי ביטוח לאומי וגם מדמי ביטוח בריאות (גם אם הן בעלות הכנסה ממקור אחר פרט לעבודה). במקרים שכאלה הנשים- עקרות הבית מבוטחות בביטוח לאומי דרך המשכורות של בני זוגן.
חשוב לציין כי ביטוח לאומי מכיר באישה כעקרת בית אך ורק במידה שהיא נשואה. אם היא רווקה, גרושה, אלמנה או כאשר בעלה חי בחו"ל באופן קבוע (או אז הוא לא משלם את דמי הביטוח הלאומי ואשתו אינה מכוסה מבחינת ביטוח), היא לא תיחשב עקרת בית גם אם היא אינה עובדת בשום מקום, והיא מבצעת את כל תפקידיה של עקרת הבית.
במקרים כאלו ביטוח לאומי מגדיר את הנשים כשכירות ומתייחס אליהן בצורה שונה מאשר הדרך בה הוא מתייחס אל עקרות הבית, כאשר הוא בא לבדוק את זכאותה לאחוזי נכות ולקצבת נכות.
המוסד לביטוח לאומי מעניק לעקרות בית מעמד מיוחד (מעמד שונה מאנשים שעובדים או מובטלים) כאשר מדובר במימוש זכויות רפואיות במקרים בהם מתעורר הצורך. עקרת בית זכאית, כמו כל אישה או גבר שעובדים, לקבל אחוזי נכות במידה שהיא חלתה או עברה תאונה ובעקבות כך היא אינה מסוגלת לתפקד בעבודות הבית. במקרה זה היא זכאית לממש את זכויותיה כעקרת בית.
אישה אשר קיבלה אחוזי נכות
הדרושים להכרתה כנכה (החל מ- 50% ואילך), זכאית לקבל קצבת נכות כללית ובכך היא מממשת את זכויותיה הרפואיות. גם אישה נשואה אשר עבדה כל חייה (אפילו נשים בעלות קריירה ומעמד גבוה מבחינה מקצועית), אך בארבע השנים האחרונות היא הפסיקה לעבוד מסיבות שונות, כגון גידול ילדים, מחלה, תאונה, לימודים וכדומה, תיחשב כעקרת בית ותקבל את היחס המסוים מביטוח לאומי.
זכויות עקרת בית במס הכנסה
אמנם הטבה זו צומצמה לפני מספר שנים משהייתה בעבר, אך עדיין היא ישנה בחלק מן המקרים. בני זוגן של עקרות בית זכאים לקבל נקודת זיכוי במס הכנסה בזכות העובדה שלנשותיהם אין כל הכנסה מעבודה.
ההקלה במס ניתנת כעת במקרים חריגים בלבד, מכיוון שהגישה החברתית- כלכלית כיום היא שצריך לעודד את הנשים ואת הגברים גם יחד לצאת מהבית ולהתפרנס מעבודה, לצורך פרנסה מכובדת שעשויה להביא לצמצום העוני בחברה הישראלית.
ראו גם: חופשת לידה לאבות
