בשנת 1988 תוקן חוק שויון הזכויות בעבודה המתייחס לאיסור אפליה על רקע מגדרי במקומות עבודה. מבחינת החוק הישראלי היה זה צעד חשוב ביותר עבור זכויות נשים במקום העבודה ונשים עובדות בכלל.
אף על פי כן, נשים רבות נשאלות על התכניות לילודת ילדים בשנים הקרובות בעת ראיונות העבודה, ואף מפוטרות בגלל הריון לא מדווח.
אישה אשר נכנסת להריון מחויבת בהודעה על כך למעסיקה על פי חוק לא יאוחר מהחודש החמישי להריונה.
זכויות של עובדות בהריון
עובדת אשר עורכת בדיקות הקשורות להריון זכאית להיעדרות בתשלום מימי עבודה לצורך ביצוע בדיקות אלה. במידה והאישה עובדת במשרה מלאה לפחות ארבע שעות ביום, זכאית היא להיעדרות כוללת בתשלום של ארבעים שעות במהלך כל תקופת ההריון.
במידה והאישה עובדת פחות מארבע שעות ביום, זכאית היא להיעדרות בתשלום של 20 שעות סך הכל במהלך כל תקופת הריונה. אשה המקבלת טיפולי פוריות ומדובר בילד ראשון או שני רשאית להיעדר מהעבודה ולקבל תשלום על ימים אלו כמוגדר בחוק לפי חישוב של ימי מחלה.
אישה אשר הודיעה על דבר הריונה למעסיקה זכאית לדרוש מהעובד שלא לעבוד בשעות נוספות, בימי המנוחה השבועיים או בלילות. למעסיק אסור לפטר עובדת בהריון אלא אם כן קיבל על כך אישור מפורש ממשרד התמ"ת.
הבעיה היא שלרוב משרד התמ"ת נוטה לראות את הדברים מעמדה תעשייתית-עסקית ולאמץ את עמדתו של המעסיק. במהלך היותה בהריון, חייב להפריש המעסיק לטובת העובדת ההרה את השתלומים הרגילים לביטוח לאומי כפי שנהג לפני ההריון.
דמי לידה
עובדת אשר הופרשו בעבורה דמי הביטוח הלאומי במהלך הריונה זכאית לקיצבה של דמי לידה בגובה משכורתה הממוצעת בשלושת החודשים שקדמו ללידה. התשלום מתבצע בתנאי שגובה המשכורת ששולמה לעובדת בשלושת החודשים שקדמו ללידה לא יעלה על ארבע פעמים משכר העבודה הממוצע הנהוג במשק.
חופשת לידה
עובדת שילדה זכאית לקבל חופשת לידה ללא תשלום של 14 שבועות מיום הלידה, או שישה ימים לפני מועד הלידה המשוער.
לעובדת שהייתה מאושפזת במהלך תקופת הלידה יש זכות להארכה של חופשת הלידה עד למקסימום אפשרי של ארבעה שבועות בנוסף לארבעת השבועות המאושרים. מעסיק אשר נהג להפריש לעובדת כספים לקופות גמל או חסכון מחויב להמשיך ולהפקיד את אותו הסכום גם במהלך תקופת ההריון. בנוסף, זכאית היולדת להמשך צבירת זכויות העובדים הרגילות הנצברות במהלך העבודה כגון זכאות לימי מחלה, הבראה וחופשה שנתיים.
עובדת שילדה רשאית לפצל את חופשת הלידה במידה והיתה מאושפזת זמן רב, כך שחופשת הלידה תחל מייד בתום תקופת האשפוז, ותקופת האשפוז תיחשב לחופשת מחלה בתשלום המגיעה לה בחוק זכויות העובדים.
במהלך חופשת הלידה נשמרים בין העובדת והמעסיק יחסי ההעסקה הקבועים בחוזה שנחתם בעת מועד ההעסקה ולפי התנאים הקבועים בחוק.
זכויות של אישה לאחר הלידה
כל אישה נהנית מהזכות להיעדר שעה אחת ביום עבודה, בתנאי שהינה בעלת ותק של מעל שנה במקום העבודה ומועסקת במשרה מלאה למשך ארבעה חודשים מיום גמר חופשת הלידה.
חל איסור לפטר אישה שילדה עד לשישים ימים מיום גמר חופשת הלידה למעט שני יוצאים מן הכלל:
- פיטורי העובדת נעשו מסיבות מקצועיות שלא קשורות להריון.
- העסק פשט את הרגל, נתון לצוי עיקול, או חדל מלפעול
צמד המילים "זכויות נשים" מדבר על מעמד הנשים בחברה ועל זכויותיהן, בכל גיל, בכל שכבת אוכלוסייה, ללא הבדלי גזע או דת. מדובר בזכויות נשים המקובלות על ידי ארגונים חברתיים שקבעו אותן בתהליכים סוציאליים, או שהן יכולות להיות כאלה שהחוק או המסורת הנהוגה באותה מדינה- דיכאו אותן.
בישראל, החל משנות השבעים, קמו ארגוני חברה שונים ששמו למטרתם את עניין קידום האישה בחברה הישראלית, כמו "שדולת הנשים" ו"האגודה לזכויות האזרח". בשנת 1992 הוקמה בכנסת "הוועדה לקידום מעמד האישה"- ועדה שמעלה על שולחנה באופן קבוע נושאים בהקשר של זכויות האישה ומעמדה בחברה.
זכויות נשים בעבודה
"חוק לשוויון הזדמנויות בעבודה" מיועד לשמור על שוויון תעסוקתי בין המינים. החוק קבע כי אין להפלות עובדות או מועמדות לעבודה בגלל היותן נשים. (אף על פי שקיים החוק, נשים רבות מופלות לרעה במקום עבודתן). במסגרת זכויות נשים בעבודה ישנם מספר סעיפים, המציינים זכויות שונות. להלן רשימת זכויות הנשים:
- זכויות נשים בהריון – על פי החוק אין לפטר אישה הרה, כשהיא מועסקת במקום העבודה תקופה של חצי שנה לפחות. ישנן פעמים בהן איסור זה אינו מוחלט, אלא נתון לביטול, כשהמעסיק מבקש אישור ממשרד העבודה והרווחה לפטר את האישה. האישה ההרה זכאית לצאת לבדיקות רפואיות הקשורות להיריון למספר שעות מסוים, בהתאם להיקף משרתה. לאחר חופשת הלידה המגיעה על פי החוק, האישה זכאית לחזור למקום עבודתה לתקופה של 45 ימים. ישנם מעסיקים שמנצלים את החוק לרעתן של העובדות, ומפטרים אותן לאחר התקופה.
- חופשת לידה – על פי החוק, זכותה של אישה לצאת לחופשת לידה לתקופה של 26 שבועות, כאשר 14 השבועות הראשונים מזכים אותה בתשלום דמי לידה מביטוח לאומי. עובדת שעבדה במקום עבודתה פחות מ 12 חודשים לפני הלידה, זכאית לחופשת לידה של 14 שבועות בלבד. לאחר 26 שבועות מיום הלידה, מחויבת האישה, שעבדה יותר משנה במקום, לחזור לעבוד, והמעסיק אינו רשאי לדחות את חזרתה.
- פיטורים לאחר חופשת לידה – אין לפטר אישה לאחר חופשת לידה ו-60 ימים אחריה, ללא תשלום פיצויים. היה והמעסיק מפטר אותה בניגוד לחוק, עליו לשלם לה על תקופה של 30 ימים. כמו כן, חל איסור לפטר אישה לאחר חופשה ללא תשלום ו-60 ימים לאחריה.
זכויות נשים- אימהות חד הוריות
משפחה חד הורית מוגדרת כמשפחה בה הורה אחד בלבד מגדל את ילדיו, כאשר טרם מלאו להם 18 שנים. בישראל, מרבית המשפחות החד הוריות כוללות אימהות וילדים. על פי "חוק משפחות חד הוריות" זכאיות האימהות לקבל הטבות שונות מגורמים ממסדיים, הניתנות בהתאם למצבן הכלכלי ולמספר הילדים בבית. להלן רשימת זכויות אמהות חד-הוריות, המגיעות מביטוח לאומי:
- ילדים בכיתות א'-ה' יקבלו מענק לימודים מביטוח לאומי, בגובה של 18 אחוז מהשכר הממוצע. ילדים בכיתות ו'-ח' יקבלו מענק בגובה של 10%.
- במידה והאב אינו משלם דמי מזונות אותם קבע החוק, אם חד הורית לילד אחד לפחות מתחת לגיל 18 תקבל דמי מזונות מביטוח לאומי בהתאם למבחן ההכנסה שלה.
- קבלת סיוע בשכר דירה במשך שלוש שנים.
- האם מקבלת נקודות זכות במס הכנסה.
- הנחה של 20% מתשלום הארנונה. במידה והאם מקבלת גמלת הבטחת הכנסה, גמלת מזונות או קצבת סיעוד, ההנחה מארנונה תהיה בגובה של 70%.
- פטור מאגרת טלוויזיה לאם חד הורית המקבלת הבטחת הכנסה, ומי שמקבלת השלמת הכנסה, זכאית ל 50% הנחה.
- הנחה בתחבורה ציבורית בגובה של 33% לאם חד הורית המקבלת קצבה כלשהי מביטוח לאומי.
למידע נוסף:
זכויות נוספות
זכויות נשים בהריון: נשים נהנות גם מהזכות להפסקת הריון, ולזכויות נוספות בתקופת ההריון עצמה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר משרד התמ"ס.
