הצבא הוא ארגון היררכי, אשר מנוהל כמעט לחלוטין בידי גברים ובנוי עבור גברים, בעוד הנשים נדחקות פעמים רבות לתפקידים מסורתיים ולעמדות נחותות. גם אופיו הטוטאלי של הצבא, השירות בבסיסים סגורים, גילם הצעיר של רוב החיילים ושליטתן של הפקודות הצבאיות על כל תחומי הפרט, עלולים להוות כר פורה לפגיעה בזכויות הנשים בצה"ל.
אבל גם צה"ל מתקדם ברוח הזמן, ועם השנים נחקקו חוקים על מנת להגן על זכויות החיילות ולעזור לשילוב הנשים בצורה שוויונית ומועילה. נתונים מצביעים על ירידה באפליה על בסיס מגדרי ועל עלייה במודעות לנושאים כמו הטרדות מיניות וזכויות החיילת. למרות שההגנות הרגילות מהן נהנות נשים באזרחות אינן קיימות בצבא, כמו למשל החוק למניעת הטרדה מינית וכן זכויות נשים במקום העבודה, הצבא הקים ומתחזק מערך תמיכה בחיילות ונשים עובדות בצה"ל.
חיל הנשים הוחלף במערך היוהל"ן, שבראשו עומדת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. גוף זה אמון על זכויות הנשים בצה"ל, החל ממחקרים בנושא ועד הרמה הביצועית של שילוב נשים בצבא- הסברות למפקדים, שינויים ארגוניים בגיוס ושילוב חיילות וסיוע לחיילות שעברו אפליה או הטרדה מינית בצבא.
שוויון הזדמנויות
שוויון ההזדמנויות בצבא אינו מלא והוא אינו מעוגן בחוק כמו באזרחות. יחד עם זאת, יותר ויותר תפקידים נפתחים עם השנים לשירות נשים, בין היתר תפקידי לוחמות ותומכות לחימה, תפקידים טכנולוגיים שהיו סגורים בעבר בפני נשים ועוד. כיום רק 12% מהמקצועות הצה"ליים אינם פתוחים לשירות נשים.
כחלק מתהליך החתירה לשוויון, נבנה מערך למיון נשים לתפקידי לחימה, נוצר סרגל מאמצים לנשים בתפקידי לחימה, הותאם להן ציוד לחימה וכן סל הטבות המקביל לזה של הלוחמים. נשים לוחמות מתחייבות לשירות של 3 שנים ולשירות מילואים פעיל, בדומה לגברים.
הטרדה מינית בצבא
אחת מזכויות החייל הוא הזכות לסביבת שירות מכבדת, לשמירה על גופו ועל בריאותו הפיזית והנפשית. לפיכך קיים בצבא מערך של הסברה, אכיפה וענישה בנושא של הטרדה מינית ותקיפה מינית.
הגוף שאחראי על הטיפול בהטרדות מיניות בצבא הוא יוהל"ן. פניה לטיפול יכולה להיעשות גם דרך קב"ן או מערך הת"ש ביחידות, עובדת סוציאלית, רופא נשים או רופא היחידה. הגשת תלונה יכולה להיעשות גם דרך המשטרה הצבאית (מצ"ח). חיילת אינה חייבת לדווח על הטרדה מינית, והיא זו שתבחר האם להגיש תלונה, האם לבקש טיפול וכל החלטה אחרת הנוגעת לדבר.
פקודות ונהלים כלל צה"ליים מבהירים את הליך הטיפול בתלונה על הטרדה מינית, בין היתר נקבעו פרקי זמן מירביים לטיפול בתלונה שכזו. פרט למהירות ויעילות, הליך הטיפול בתלונה צריך להיעשות ברגישות מירבית ותוך שמירה על כבוד המתלוננת.
מניעת הריון בצבא
חיילת זכאית לקבל מרשם לגלולות למניעת הריון מגנקולוגים ביחידות השונות או מרופאים פרטיים. ישנן גלולות מסוימות שהצבא נושא בעלותן, אך לא כל סוג ולא בכל מקרה. חיילת זכאית לפנות לעובדת סוציאלית פיקודית לקבלת הכוונה בנוגע למניעת הריון וייעוץ מיני.
הריון בצבא
חיילת בשירות חובה שנכנסה להריון תיאלץ להשתחרר מצה"ל אם היא מעוניינת לשמור את ההריון. אם היא בוחרת להפסיק את ההריון היא תזכה לליווי של עובדת סוציאלית ותופנה לועדה להפסקת הריון, בדומה לתהליך שעוברות אזרחיות. החיילת נדרשת לעבור את הפסקת ההריון דרך הצבא, והצבא גם מממן את עלות הטיפול.
נשות צבא קבע רשאיות לקבל חופשת הריון שמשכה 14 שבועות. בתקופת ההריון ובתקופה מסוימת לאחר חופשת הלידה ניתן לשחרר אשה מהצבא רק באישור ר' אמ"ש, בדומה לנוהל האזרחי לגבי פיטורי אשה הרה. אשת צבא קבע לא תבצע תורנויות בתקופת ההריון ושנה לאחריו. בפקודות הצבא מפורטות הקלות נוספות, שעות התעסוקה בהריון ושעות התעסוקה לאמהות בצבא קבע ועוד.
