החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998, שנים רבות אחרי שנחקקו חוקים אחרים הנוגעים לזכויות האשה. ההטרדה המינית היתה תמיד תופעה שכיחה ביותר: בין שליש למחצית מהנשים מדווחות כי עברו הטרדה מינית.
נראה כי גם אם התלונות בנושא היו פחותות, מתוך תחושת חוסר ברירה או מתוך חוסר מודעות, מספרים אלה לא היו נמוכים יותר בעבר. הלגיטימציה הציבורית אפשרה את התופעה במשך שנים ארוכות, והמפנה חל רק בעקבות התגברות המודעות לזכויות האשה והדרישות הגוברות לשוויון בשוק העבודה.
מטרתו המוצהרת של החוק היא להגן על כבוד האדם וחירותו, להגן על זכויות האוכלוסייה החלשה ולקדם את השוויון בין המינים. כמובן שהחוק אמור לסייע גם ליצירת סביבה חברתית בכלל, וסביבת עבודה בפרט, נעימה ומכבדת.
הטלת האחריות על המעסיקים הופכת אותם לגורם עיקרי במשוואה, וההגדרות הברורות למהות ההטרדה המינית ומה נחשב כסירוב להצעה בעלת אופי מיני, אמורות למנוע אפשרות של ניצול וסחיטה על ידי בעלי שררה ועמיתים.
אמנם רוב קורבנות ההטרדה המינית הן נשים, אך החוק מתייחס לשני המינים כאחד.
מהי הטרדה מינית?
הטרדה מינית כוללת כל מעשה פוגע בעל אופי מיני, בין אם גופני ובין אם מילולי:
- סחיטה באיומים שמטרתה ביצוע מעשה בעל אופי מיני. למשל: איום על עובדת שתפוטר, שייפגע שמה הטוב, שתנאיה יורעו וכו' אם לא תיענה לדרישותיו של אחד המנהלים
- מעשים מגונים- מעשים לשם גירוי או סיפוק מיני, או חשיפת הגוף
- הצעות בעלות אופי מיני, או הערות המתמקדות במיניותו של האדם. האדם אליו מופנות ההצעות/ ההערות צריך לומר או להראות בדרך אחרת שהוא אינו מעוניין בכך. אם מדובר במקרים הבאים, האדם לא צריך להראות שהוא אינו מעוניין כיוון שהוא נמצא במצב מועד לניצול
- קטין או חסר ישע במסגרת יחסי טיפול או מרות
- מטופל בטיפול נפשי או רפואי, תוך ניצול יחסי מרות
- עובד (או חייל, או פקוד במסגרת שירות אחרת), תוך ניצול יחסי מרות בעבודה
- התייחסות משפילה או מבזה לגבי מינו או נטייתו המינית של אדם
בנוסף, החוק אוסר התנכלות על רקע התנגדות להטרדת מינית, על רקע הגשת תלונה או חשיפת הנושא. המתנכל אינו בהכרח המטריד, למשל ייתכן שמנהל יפטר עובדת שהתלוננה על עובד אחר- זוהי התנכלות מצד המנהל.
חובות המעביד
מעביד חייב לפעול בשני מישורים למניעת הטרדה מינית: מניעה וטיפול.
מניעה
על המעביד חלה החובה להביא לידיעת המנהלים והעובדים את נוסח החוק למניעת הטרדה מינית, לפרסם אותו במקום בולט ולהבהיר את תוכנו. אי פרסום התקנון כרוך בקנס לפי החוק.
על המעביד בארגון שמונה מעל 10 אנשים למנות אחראי לטיפול בהטרדות מיניות במקום העבודה. אותו אחראי יקבל את התלונות ויברר אותן, וכן יעזור בייעוץ ומתן מידע. אם הארגון מונה פחות מ-10 אנשים הממונה יכול להיות המעביד עצמו. בכל אופן, על העובדים לדעת מיהו האחראי וכיצד לפנות אליו.
טיפול בתלונות
החוק קובע כי הטיפול בתלונות על הטרדה מינית הוא באחריות המעסיק, ועליו לטפל בהן ביעילות ולעשות כל שביכולתו למנוע את הישנות המקרים. אם קיים הסדר משמעת, עבירת הטרדה מינית או התנכלות צריכה להיחשב כעבירת משמעת חמורה.
טיפול בהטרדות מיניות
אם הנפגע או הנפגעת בוחרים להגיש תלונה מחוץ למקום העבודה, עומדים לפניהם שתי אפשרויות:
- ניתן לפנות להליך פלילי דרך המשטרה- הענישה המירבית למי שהואשם בהטרדה מינית הוא שנתיים, למי שהואשם בהתנכלות- שלוש שנים, ולמי שהואשם בשתי העבירות- ארבע שנים.
- ניתן לפנות להליך אזרחי– לקבלת פיצוי כספי. הגשת תלונה לגבי הטרדה מינית או התנכלות צריכה להיעשות תוך שלוש שנים מיום הארוע.
מידע נוסף: החוק למניעת הטרדה מינית
