אחד המאפיינים של מדינה דמוקרטית הוא הענקת שוויון מלא בפני החוק לכל אחד ומתן זכות להגדרה עצמית. יחסה של המדינה לאזרחים חד מיניים, טרנסג'נדרים וביסקסואליים, הוא מקרה מבחן למידת הפתיחות והקדמה של המדינה.
מדינת ישראל עברה תהליך של התקדמות סביב יחסה לאוכלוסיית הלהט"ב. חלק ניכר מהשינויים לא נגרמו ביוזמת מוסדות השלטון, אלא ביוזמתם של אזרחים, בני הקהילה ההומו – לסבית אשר נאלצו להילחם על זכויותיהם כאזרחי מדינת ישראל. בני הקהילה עתרו לבתי המשפט באשר למצבים בהם הם היו מופלים בפני החוק. בעתירותיהם אלה הם השיגו תקדימים משפטיים רבים, אשר אילצו את המדינה להתאים את עצמה לפסקי דין אלה.
הזכות לחיות אורח חיים הומו סקסואלי
במשך שנים רבות הייתה הומוסקסואלית מוגדרת כפשע בחוקי מדינת ישראל. אמנם האיסור לקיום יחסי מין הומוסקסואליים מעולם לא נאכף על ידי בתי המשפט אך הסעיף הופיע בחוק.
רק בשנת 1988 הוסר חוק זה מספר החוקים של מדינת ישראל, וכיום זכאי כל אזרח לקיים אורח חיים מיני, לפי העדפתו באופן חופשי.
הזכות לקיים יחסי מין הומוסקסואליים מגיל 16
יחסי מין הטרוסקסואליים בהסכמה, מותרים לפי החוק החל מגיל 16. גם לאחר ההכרה בלגיטימיות של אורח חיים הומוסקסואלי בשנת 1988, המשיכו בני הקהילה להיות מופלים בכך שגיל ההסכמה לקיום יחסי מין הומוסקסואליים נקבע לגיל 18.
בני 16 שקיימו יחסי מין לפני כן, ובעיקר בני זוגם נחשבו כעוברים על החוק. בעקבות מאבקם של בני הקהילה הושווה גיל ההסכמה ליחסי מין הומוסקסואליים לגיל 16 בהתאם לגיל ההסכמה ההטרוסקסואלי.
זכויות של בני זוג הומו – לסביים בתחום נישואין ורכוש
לזוגות חד מיניים אין אפשרות להינשא במדינת ישראל, מאחר והממסד בעל האחריות הבלעדית לנושא נישואין בישראל הוא הממסד הדתי, אשר אינו מכיר באורח החיים החד מיני.
בני זוג חד מיניים יכולים להינשא בחו"ל בנישואין אזרחיים ולהירשם כנשואים במשרד הפנים.
כמו כן הכירו בתי המשפט בהסכמי ממון והסכמי זוגיות שערכו בני זוג חד מיניים וכיום הם נחשבים כמסמכים משפטיים לכל דבר. הדבר חשוב במיוחד במצבים של פרידה או חלילה מוות של אחד מבני הזוג. כיום במצבים בהם אחד מבני הזוג נפטר, זכאי בן זוגו לזכויות ירושה.
זכויות בנושא הורות לזוגות חד מיניים
הגדרת הורה לא ביולוגי כהורה חוקי – חלק ניכר מהזוגות החד מיניים מביאים ילדים לעולם כך, שאחד מהם הוא ההורה הביולוגי (אצל נשים לסביות באמצעות הפריה) והשני הוא הורה פסיכולוגי אך ללא קשר ביולוגי לתינוק. כיום מכירים בתי המשפט בזכותו של ההורה שאינו ביולוגי לקבל אפוטרופסות על הילד, כהורה לכל דבר.
אימוץ – בן זוג חד מיני רשאי לאמץ את ילדיו הביולוגיים של בן זוגו. זוגות חד מיניים רשאים לאמץ ילדים שאינם שלהם באופן חוקי (למשל זוג גברים הומוסקסואליים המעונין לאמץ ילד).
טיפולי הפריה – נשים לסביות זכאיות לטיפולי הפריה במימון משרד הבריאות ככל אישה אחרת.
הזכות לשוויון
החוק אוסר על הפליית הומוסקסואליים עקב נטייתם המינית בעבודה, בצבא, או בכל מסגרת אחרת.
הזכות לחופש הביטוי
בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק חופש הביטוי, זכאי כל אזרח במדינת ישראל לבטא את דעותיו או את מחאתו באופן פומבי וחופשי.
אחת מדרכי הביטוי של קהילת הלהט"ב היא באמצעות קיום מצעד גאווה שנתי. גורמים דתיים ניסו לא אחת לחבל בקיום המצעד, אך בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה לא אפשרו פגיעה זו בחופש הביטוי של הקהילה.
בני קהילת להט"ב עברו כברת דרך ארוכה במאבקם לשוויון בפני החוק, ומאבקם עדיין נמשך.
מעמדם של זוגות חד מינים במשפט הישראלי, זהה למעמדם של ידועים בציבור, על זכויותיהם וחובותיהם. תיקונים אלו, שנוספו לחוק, הם חדשים וקיימים בספר החוקים רק בעשרים השנים האחרונות.
מרבית ההישגים בחוק להבאת שוויון בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים, הושג באמצעות פנייה פרטית של אזרחים לבית המשפט שנתקלו בחוק המפלה.
זכויות זוגות חד-מיניים הוא נושא טעון שטרם הגיע לפתרון משביע רצון בישראל. מצד אחד המדינה הדמוקרטית מצטיינת בחקיקה ליברלית להחלת שוויון על בסיס נטייה מינית, ומצד שני הממסד הדתי מושך לכיוון ההפוך עד כמה שניתן.
עם קום המדינה, בעקבות חוקי הבריטים ששלטו אז בישראל, משכב זכר היה אסור. עם זאת, חוק זה מעולם לא נאכף בגבולות המדינה היהודית, אלא אם היה כחלק מפשעים קשים יותר. למשל, אם גבר אנס ילד, הוא יואשם באונס קטין וגם במשכב שאינו כדרך הטבע.
התיקונים בחוק העונשין
באלף תשע מאות שמונים ושמונה, חל תיקון בחוק העונשין. והאיסור למשכב שלא כדרך הטבע נמחק כליל. אז החל מהפך אמיתי בזכויותיהם של הזוגות החד מיניים. ארגונים שונים קמו לזכויות הקהילה ההומו-לסבית, ועמדו על השגת שוויון בפני החוק עבור זוגות הומוסקסואלים. המאבק היה ארוך וההישגים הגיעו טיפין טיפין.
תיקון נוסף בחוק, הגיע באלף תשע מאות שמונים ושמונה, עד אז יחסי מין אנאליים היו אסורים על פי חוק. עם התיקון בחוק, האיסור בוטל, אך הוגבל לגיל שמונה עשרה ומעלה. לעומת יחסים הטרוסקסואליים המותרים מגיל שש עשרה. הבדל זה, יש בו משום אפליה. בשנת אלפיים נכנס שינוי נוסף, לתיקון האפליה. גיל יחסי המין הושוו, וכעת, יחסים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים מותרים מגיל שש עשרה.
שיפור נוסף במעמדם של זוגות חד מיניים
אחד התיקונים המשמעותיים בחוק, הגיעו בעקבות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה, של זוג לסביות. הן פנו לבית המשפט בבקשה לאשר הסכם ממון שנחתם ביניהן. צעד זה לא היה מקובל לפני כן. בית המשפט חתם על ההסכם ובכך פתח צוהר נוסף לשוויון עבור הזוגות החד מיניים.
פנייה נוספת של לסבית, הביאה לתיקון ביחס כלפי רווקות מול נשואות בעניין הפריה. עד אותה פנייה, אישה נשואה שנזקקה לטיפולי פוריות, תרומת זרע או הפריית מבחנה, קיבלה את הנחוץ לה משירותי הבריאות בקלות יחסית. לעומת אישה שאינה נשואה, שהצטרכה להביא חוות דעת פסיכיאטרית על מנת להתחיל בהליך. פנייתה של הגברת, שהייתה בזוגיות חד מינית של מספר שנים, הביאה להוראת בית המשפט, להעניק יחס שווה לאישה נשואה ושאינה נשואה.
בני זוג הטרוסקסואלים, שאחד מהם נפטר, מזכה את בין זוגו בפנסיה וקצבת שארים, לא כך היה המצב בין זוגות הומוסקסואליים. עד שהגיעה פנייה בעניין לבית המשפט. שם אושר לראשונה הענקת פנסיה וקצבה גם לבן זוג הומוסקסואל. יתרה מכך, בית המשפט הוסיף על העניין, הקלות בהוכחת הזוגיות. מהטעם שפעמים רבות זוגיות חד מינית מתרחשת בסתר.
אדם הרוצה להעביר את דירתו על שמו של בן זוגו, פטור ממס שבח. גם בעניין זה הושג שוויון, וזוגות חד מיניים כלולים בפטור זה.
המצב כיום מבחינת החוק
בשני העשורים האחרונים הוכנסו כמה שינויים בתפיסה הצה"לית את הקהילה ההומו- לסבית. בשנות השמונים, לא גיוסו חיילים שהצהירו בגלוי על נטייתם המינית, לתפקידי מודיעין, חלקם אף שוחררו מצה"ל בגין בעיות נפשיות.
מלבד זאת, חיילים הומוסקסואליים לא קודמו לקצונה, ולא הוצעו לשירות קבע. חל מהפך, קיום אין תפקיד שייפסל עבור חד מיני. יתרה מכך, צה"ל אף מכיר בבני זוג חד מיניים כאלמנים ואלמנות.
חוקקו חוקים נוספים, שמטרתם להגן על חברי הקהילה, למשל, איסור הפליה בעבודה על רקע נטיות מיניות. חוק נוסף, הוא במסגרת חוק איסור לשון הרע. חל איסור להעליב או להשפיל אדם בגין נטיותיו המיניות. אסור גם לייחס לאדם נטיות מיניות שקריות.
מדינת ישראל, היא בין המדינות שמעניקות הכי הרבה זכויות לקהילת ההומו- לסבית.
קשר הנישואין הוא קשר עוצמתי ומחייב, רוב בני האדם, מצפים בכיליון עיניים למציאת המיועד ולחיות איתו באושר ועושר. זוג המורכב מבני אותו המין הוא זוג חד מיני. החוק של מדינת ישראל אינו מכיר בנישואין של זוגות אלה. הנישואין טומנים בחובם מחויבות גדולה יותר, מבחינת החוק. ובכל זאת, זוגות חד מיניים הרוצים להינשא, או להתחייב אחד כלפי השני מול החוק לא יעשו זאת דרך הנישואין הפורמלית, החוק הישראלי מציע אלטרנטיבות. הן אומנם לא שוות ערך למעמד הנישואין, אך יש בהם מן המחויבות כלפי הצד השני.
העניין המרכזי, שמגדיר זוגיות כמשפחה, הוא הבאת ילדים משותפים לעולם. דרך הטבע היא, שרק זוג המורכב מגבר ואישה, מסוגל להוליד.
אימוץ
האלטרנטיבות הראשונה שמציעה מדינת ישראל לזוגות החד מיניים היא אימוץ. הגבלת החוק היא, שניתן לאמץ באופן חוקי את ילדיו של בן או בת הזוג, אך לא ניתן לאמץ ילדים אחרים. עם זאת, ישנן מספר הגבלות על זוגות חד מיניים שאינן עולות בקנה אחד עם זכויות הורים מאמצים. עניין זה נמצא בימים אלו בבית המשפט, ואפשר שתתקבל פסיקה תקדימית. בנוסף, אם אחד מבני הזוג אימץ ילד לבדו, אז יוכל בן זוגו לאמצו גם. משמעות האימוץ היא, שעל בן הזוג המאמץ יחולו חובות וזכויות השוות להורה הביולוגי. סוגיה חשובה בנושא האימוץ, היא מותו של ההורה הביולגי. הליך האימוץ החוקי, מבטיח שהילד יישאר בחזקת ההורה המאמץ. כשלא קיים צו אימוץ, הילד יילקח על ידי שירותי הרווחה. עתידם של הילדים נתון בידי בית המשפט וכלל וכלל לא בטוח, כי הילד יועבר לבן זוגו של הנפטר.
טיפולי פוריות ותרומת זרע
כשמדובר בזוגיות חד מינית של נשים, טיפולי פוריות ותרומת זרע מותרים על פי חוק. אפשרות נוספת להביא ילדים משותפים היא באמצעות הסדר עם אדם מחוץ לזוגיות, בן המין השני, ולהביא יחד איתו ילד לעולם כאשר מוסכם על שניהם שהילד יגדל רק אצל אחד ההורים, ואף יאומץ על ידי בן הזוג של ההורה המשמורן. וההורה הלא משמורן, יוותר על זכויותיו כהורה הילד. האפשרות האחרונה להבאת ילדים משותפים להורים בני אותו מין, היא באמצעות אם פונדקאית. עם זאת הליך זה אינו מתאפשר בגבולות ארץ ישראל לזוגות שאינם נשואים.
ישנם עניינים נוספים הנוגעים למשפחה חד מינית קשורים לחובות וזכויות זוגות חד מיניים מול בן או בת הזוג כפי שמורה החוק. החוק הישראלי, פרט לעניין הנישואין, רואה בזוגות אלו זוגות לכל דבר. מעמדם מקביל לידועים בציבור. המשמעות של מעמד זה היא שבני הזוג רשאים להחתים הסכמי ממון בבית המשפט לענייני משפחה, דבר שלא היה נהוג עד לפני מספר שנים. חתימת הסכם ממון תורמת בדרך כלל ליציבות הבית עבור הילדים.
קצבת שארים ופנסיה
דבר נוסף הוא, במידה ובן הזוג נפטר, זכאי בן זוגו לקצבת שאירים ולפנסיה. לגבי הירושה, העניין מורכב כשמדובר בזוג חד מיני. אדם הטרוסקסואלי יודע שביום מותו רכושו יחולק לבן זוגו, ילדיו ומשפחתו. אדם הומוסקסואל לא יכול לדעת כיצד יחולק רכושו, מכיוון שלעתים נדרשות הוכחות רבות להוכיח את קיומה של הזוגיות. ואפשר שבית המשפט יחליט להוריש הכול לילדיו של המנוח. בכדי להתגבר על משוכה זו, יכול האדם לכתוב צוואה בחייו. הצוואה תבטיח את הגעת רכושו למקום שהנפטר חפץ בו.
החוק הישראלי עשה קפיצות רבות בעניין שוויון ההומואים והלסביות לבין האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. למעשה, מדינת ישראל היא מהפתוחות יותר בעולם המערבי הנושא של זכויות משפחות חד מיניות. החל מהענקת מעמד זוגי לקשר חד מיני על ידי הגדרתם כידועים בציבור, דרך האפשרויות – המצומצמות אומנם – להבאת ילדים לעולם והקמת משפחה. ועד השוואת תנאים בנושאי קצבאות וירושה עם מותו של בן הזוג.
למידע נוסף ראו גם:
