תופעת הזנות בישראל הינה רחבת מימדים, וקשה לאמוד אותה. מחקרים שונים מעידים, כי הממצאים עומדים בפער גדול מול המציאות. הסיבה העיקרית לפער זה הינה תופעת 'הסוד' והמסתורין, אשר מהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
במחקרים שנעשו, בין 90% ל-99% מהנשים אשר עסקו בזנות עברו התעללות מינית בילדות על ידי אדם קרוב. באדם קרוב, הכוונה לבן משפחה, שכן, חבר משפחה קרוב, מורה וכדומה. תופעה ה'סוד' מתחילה שם. הילדה חסרת האונים מקבלת הוראה שלא לספר על ההתעללות. מכאן, הדרך לעולם העבריינות הינה חד כיוונית.
ללא קבלת טיפול רפואי ראוי, סמים הינה דרך טובה להתמודדות עם הרגשות הקשים המציפים אותה, מאימה וחרדת קיום ועד בושה ואשמה. את מעגל הזנות, אנשי הטיפול בתחום מכירים היטב. התעללות מינית בילדות, התמכרות לסמים כדי לא להרגיש, המובילה לזנות כדי לממן את הסמים, התמכרות קשה יותר בניסיון להדחיק את טראומת הזנות, כלא וחוזר חלילה.
טיפול ושיקום
הטיפול בתופעה זו הינו נושא כאוב עבור אנשי הטיפול בתחום. המטופלות עצמן, מגיעות במצב רפואי ונפשי קשה. מצבן הפיזי ירוד, עקב השימוש בסמים וההתעללויות שעברו ברחוב. התמכרות קשה לסמים שהגמילה מהם כמעט בלתי אפשרית. מצבן הנפשי אף גרוע מהכל, סימפטומים רבים של הפרעה פוסט טראומטית, עקב הטראומות הרבות מספור.
בשיקומן, מתחילים בטיפול במצבן הפיזי תוך סיוע נפשי. לאחר שיקום בסיסי של הגוף, אט אט מתחילים לגעת בפצעים הנפשיים. לעיתים, זה יקח שנים רבות עד עיבוד הטראומה בילדות. במקומות הטיפול השונים, ההתערבויות הינן רב מערכתיות. שיקום הגוף, ליווי למוסדות שונים, סיוע בהגשת מסמכים, התארגנות כלכלית, לימודים, מציאת תעסוקה הולמת, שיקום הקשר עם המשפחה ועוד ועוד.
זכויות
החוק אינו מגדיר את תופעת הזנות כעבירה ואין חוקים אשר מיועדים להגן על נשים העוסקות בזנות או אשר מורים להטבות מיוחדות עבורן. אך, 'למזלנו' ישנן היום עמותות נשים מהזרם הפמינסטי אשר מסייעות בהעלאת מודעות לטיפול בתופעה.
קבלת סיוע
1) הרשות לשיקום האסיר – תחום נשים: 'פרץ' מתוך הכלא, תוך שימת דגש על מורכבויות הטיפול בנשים. בתוך תחום זה, ישנו פרויקט ייחודי עבור נשים שעסקו בזנות. ניתן להגיע לטיפול באופן וולונטרי ואפשר על ידי הפחתת שליש מהמאסר. עוד בכלא ניתנת האפשרות להכנת תוכנית שיקום בקהילה על חשבון שליש אחרון מהמאסר.
2) כלא נווה תרצה: הכלא היחידי לנשים בארץ. בכלא ישנה מודעות למורכבות הבעיה וקיימים מענים על ידי השירות הסוציאלי בכלא לטיפול בנשים. המענים כוללים, בין היתר, סיוע רפואי, תוכניות גמילה מסמים, טיפולים פרטניים וקבוצתיים, שיקום תעסוקתי בכלא.
3) משרד הרווחה: למשרד הרווחה אין מענים ייחודיים לנשים שעסקו בזנות, אך ניתן לקבל טיפול במחלקה להתמכרויות, אשר מפעילה מרכזי יום בהם יש תוכנית טיפולית מקיפה ודירות המשמשות כהוסטלים לנשים שנמצאות בטיפול.
4) פרויקטים עירוניים: בערים הגדולות קיימים פרויקטים אשר מופעלים על ידי עמותות שונות. פרויקטים אלו נותנים מענים כגון: ניידות לאיתור וטיפול, בתים חמים לנערות ונשים, הוסטלים ועוד. בדרום, עמותת יחדיו נותנת מענים אלו. בצפון, עמותת אישה לאישה. 'סלעית' במרכז, עמותת על"ם עבור נוער העוסק בזנות ועוד.
5) משרד הבריאות: משרד הבריאות נותן מענים כגון: מרכזי המתדון בערים השונות, מרפאת לוינסקי, מרפאות למחלות מין ומרפאה ניידת לצמצום נזקי הזנות.
6) ביטוח לאומי: לא קיימת זכאות ייחודית לנשים שעסקו בזנות, אך עקב הנזקים הגופניים ניתן לקבל קצבת נכות. וכן, קצבה להבטחת הכנסה תחת קטגוריות שונות
למידע נוסף בנושא: שירותי מבחן למבוגרים
