סל הבריאות או בשמו השני, סל התרופות, הוא רשימת תרופות ושירותים רפואיים במימון המדינה, שמתעדכנת מידי שנה על ידי ממשלת ישראל. מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק בשנת 1994 באו לקצן חבילות הבריאות השונות שכל קופת חולים הציעה למנוייה.
כיום בעקבות חקיקת חוק ביטוח הבריאות, כל קופות החולים מחויבות לספק את אותה גרסה של סל הבריאות, אשר מספק שירותי בריאות בסיסיים כמו ביקור רופא וחיסונים מסוימים. סל הבריאות החדש מושתת על חבילת שירות הבריאות שסיפקה קופת החולים הגדולה ביותר, "קופת חולים כללית".
בנוסף לסל הבריאות שמספקת ישראל כמדינת רווחה, כיום, קופות החולים מציעות חבילות שירותי בריאות משלימות לסל הבריאות, שמכילות תרופות שנכנסו לשוק רק לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, או תרופות יקרות יותר מהתרופות המוצעות בסל. קופות החולים כולן מחויבות לספק את אותן שירותים ולהציע את אותן חבילות בריאות משלימות לסל הבריאות ללא עשיית איפה ואיפה בין חבריו, לא על פי גיל, מצב בריאותי, דת, מין וכו', בהתאם לחוק זכויות החולה.
המחלוקת סביב סל הבריאות
במסגרת התיימרותן של ממשלות ישראל לנהל מדיניות רווחה דמוקרטית, הן נאלצו להתמודד לאורך השנים מול מחאות רבות מצד אחד של הכללת טיפולים בסיסיים בלבד בתוך סל התרופות, וגריעת תרופות חשובות ומצילות חיים מצד שני. חולי סרטן למשל התרעמו על כך שתרופות יקרות שיכולות להציל את חייהם אינן כלולות בסל הבריאות שהמדינה מספקת מתוקף חוק הבריאות הממלכתי, ומצד שנים תרופות ושירותים רפואיים שנועדו לשפר את אורח החיים בלבד ולא להצילו כן נכנסו.
כך למשל בעקבות פרסום סל הבריאות לשנת 2010, אזרחים רבים התרעמו על חוסר צדק, ביניהם, ניצולת שואה בת 75 שזקוקה לתרופה בשם לוסנטיס למניעת ניוון הרשתית בעינה עד לכדי עיוורון, ונשמטה מרשימת התרופות לסל הבריאות זו השנה השלישית.
ועדת סל התרופות
מידי שנה מדינת ישראל חווה סערה שונה סביב סל הבריאות כשממשלת ישראל קובעת בהתאם לתקציב המדינה, אילו תרופות וטיפולים יכלול סל הבריאות וזאת באמצעות המלצת ועדה ציבורית מיוחדת, שנקראת ועדת סל התרופות, כשזו מעבירה את המלצותיה לאישור מועצת הבריאות. תקציב המדינה שהוקדש לסל הבריאות במסגרת מדיניות הרווחה לשנת 2010 הוא 350 מיליון שקל יחד עם כניסתן של 80 תרופות חדשות, ביניהן תרופות לגמילה מעישון בשם זאיבן וצ'מפיקס, בנוסף להשתתפות בסדנות גמילה, תרופת רבלימיד לחולי סרטן מח העצם שעלותה ל-140 חולים כ-24.2 מיליון שקל.
חברי הועדה לשנת 2011
רשימת חברי הוועדה שתקבע את סל הבריאות לשנת 2011 כבר ידועה, והיא מכילה רשימת שמות מכובדת בראשות פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"מ, מרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסמבורג, כמו גם אנשי מקצוע ממשרד הבריאות, רופאים, נציגי ציבור, כלכלנים, נציגי קופות החולים עו"ד, ורופאים אחרים, יחד עם הרב משה חיים לאו.
על ועדת סל התרופות, שהיה ועדה ציבורית משימה כבדת משקל שמצריכה לקבוע על סמך קריטריונים רפואיים, אתיים וחברתיים אילו מהתרופות יוכנסו לסל הבריאות הציבורי ואילו יישארו בחוץ, וכך לחרוץ את דינם של חולים רבים, חלקם ניצולי שואה וקשישים רבים, אם יזכו למנה של שקט כלכלי לצריכת תרופות מצילות החיים היקרות או למי שאין גב משפחתי מבחינה כלכלית, שיאלצו להתמודד מול חסדיהן של חברות ביטוח הבריאות.ועדת סל הבריאות לשנת 2010 נאלצה לבחור מתוך 450 תרופות וטכנולוגיות שהוצעו השנה, בעלות כוללת של 1.5 מיליארד שקל, וזאת לאחר החלטת הממשלה להקצות 65 מיליון שקל לטובת טיפולי שיניים לילדים מתוך מימון סל הבריאות.
למידע נוסף: זכויות קשישים וסל התרופות החדש
