קופות החולים הן הגוף הממונה מטעם המדינה על בריאות הציבור. כל אזרח במדינת ישראל מחויב בתשלום כספים מדי חודש למוסד לביטוח לאומי, המעביר כספים אלו בין היתר לקופות החולים, במטרה שאלו תספקנה את שירותי הבריאות הבסיסיים לאזרחי מדינת ישראל.
קופות החולים נותנות את השירותים הבסיסיים של הסתכלות רופא משפחה, רופא כירורג, בדיקות גופניות שונות, רפואת שיניים, עיניים, אף אוזן גרון, ורפואה כללית. ביטוח הבריאות הלאומי מכסה את אזרחי המדינה במקרה שעולה הצורך לשירותי בריאות בסיסיים.
כמטופלים בקופות החולים עומדות לרשותנו זכויות רבות שמטרתן, ככל הזכויות הרפואיות, היא שמירה על כבודנו, פרטיותנו והחופש שלנו לבחור ולקבל מידע בשקיפות והגינות. זכויות בקופת חולים כוללות גם את הזכות להתלונן על טיפול לא נאות או לא מספק.
זכות הבחירה
כל אזרח במדינה רשאי לבחור בעצמו את קופת החולים אליה הוא מעוניין להשתייך ולקבל בה את השירותים להם הוא זכאי. כל אזרח המעוניין לעבור מקופת חולים אחת לשניה רשאי לעשות זאת בתנאי שהיה חבר בקופת החולים שממנה הוא מעוניין לעבור במשך השנה החולפת לפחות, על מנת למנוע מצב של מעבר שרירותי בין קופות החולים.
החוק המתיר על אזרחי ישראל לעבור מקופת חולים אחת לשניה תוקן על מנת למנוע מצב בו קופות החולים יוכלו "לבחור" את מבוטחיהן על פי קריטריונים של עושר ובריאות.
כל מבוטחי קופות החולים רשאים לבחור את נותן השירות שלהם. במידה ורופא זה או אחר, או אחות כזאת או אחרת לא מצליחים לענות על דרישותיו של דורש השירות רשאי המטופל לדרוש את זכויותיו לטיפול מקופות החולים או מנותן שירות אחר תוך כדי שיתוף פעולה מלא מצד הגורם הרפואי. עובדה זו גורמת לתחרות בין נותני השירות השונים, ובין קופות החולים השונות.
שקיפות
קופות החולים מחוייבות בשקיפות מלאה כלפי חבריהן בנושא השירותים השונים אותם הן מספקות, מיקומם של השירותים, ונותני השירות עצמם.
הזכות לכבוד ולפרטיות
לכל חולה נתונה הזכות לפרטיות ולסודיות רפואית. נותני השירות הרפואי מחוייבים באמנת הרופאים לא למסור שום מידע לאף גורם שלא מוסמך לכך אודות המטופלים והחולים השונים. הרופאים ונותני השירות הקדם-רפואיים מחויבים לנהוג בכבוד בחולים, לא לזלזל, לתת יחס הולם וראוי לחולה, ולשמור על צנעת הפרט.
זכות התלונה
בגלל שקופות החולים הן גוף המחויב לסטנדרטים אחידים ממשלתיים, לכל חולה במדינה נתונה הזכות להתלונן כנגד קופת חולים שמפרה את הזכויות הניתנות לחולים. ניתן להגיש את התלונה באחד משלושת אפיקי התלונה הבאים:
נציב הקבילות – הממונה מטעם משרד הבריאות. נציב הקבילות שייך למשרד הבריאות ופועל מטעמו. במקרה של תלונה יכול נציב הקבילות לדרוש כל מסמך ומידע רפואי אודות קופת החולים המדוברת ואודות המתלונן על מנת לטפל בפרטי התלונה בצורה הטובה ביותר. בתום כל טיפול, מחוייב נציב הקבילות לדווח באופן מפורט אודות תוצאות הבחינה למנכ"ל משרד הבריאות. בסמכותו להמליץ לכל גורם רפואי במדינה המלצות מחייבות בנוגע לאופן פעולתם, לאור הממצאים השונים של הבדיקות אותן עורך.
תביעה משפטית – כל אזרח המעוניין בכך, רשאי לתבוע את קופת החולים בה הוא חבר בבית דין לענייני עבודה, מבלי שקופת החולים תוכל למנוע ממנו לעשות כן. מערכת הבריאות כפופה להחלטות מערכת המשפט.
אחראי תלונות מטעם קופת החולים – כל אחת משלושת קופות החולים הפועלות בארץ מחוייבות למנות אחראי מטעמן שיקבל את תלונות החברים בקופה, ויטפל בהן. אחראי התלונות מרכז את התלונות מהחברים, בוחן אותן לעומק מטעם הקופה, ורשאי להמליץ לקופות ולגורמי הרפואה וההנהלה המלצות מחייבות בנוגע לאופן פעולתן השוטף והספציפי.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.
ראו גם: זכויות חולי פסוריאזיס
