בשנת 1996 תוקן חוק זכויות החולה שמהווה מראה ברורה למגמה המשתנה של מדינת ישראל בביסוס חוקי היסוד של אזרחי המדינה.
חוק זכויות החולה מתבסס על ההכרה בכך שכל אזרח במדינה כפוף לחוק זה, שכן בשלב זה או אחר יזדקק לשירותי בריאות. החוק מתייחס ותקף בעיקר לאוכלוסיה המבוגרת יותר הנזקקת לשירותי הבריאות השונים באופן תדיר יותר. כל זכויות החולים במדינה מפורטות במגילת זכויות החולה.
[addw2p name="medical"]
זכויות רפואיות הן דבר חשוב מאין כמוהו. הסיבה לכך היא שכשאנחנו מגיעים לגורמים המטפלים אנו מעניקים להם גישה מלאה לחיינו הפרטיים ולגופינו עצמו. מערכת היחסים הרגישה הזו בין מטפל למטופל הולידה סדרה של זכויות הכרחיות, שהעדרן יוביל בהכרח לטיפול טוב פחות, מכבד פחות ואף בלתי חוקי ולא אתי.
הזכות לטיפול
מכל זכויות החולה זוהי הזכות הבסיסית ביותר. כל אזרח הזקוק לטיפול רפואי באופן בהול המהווה סכנה לחייו זכאי לקבלו בכל תנאי. בכל מצב אחר התשלומים השונים נקבעים על ידי מערכת הבריאות. הטיפול ינתן לחולה ללא כל אפליה מסוג שהוא, לא על רקע בריאותי, לא על רקע מוצא, ולא על רקע מין.
הזכות להחליט
המטופל הזקוק לטיפול רפואי מכל סוג שהוא רשאי להחליט האם בכלל לקבל את הטיפול, ועל ידי מי לקבל את הטיפול, תוך כדי קבלת מירב המידע הרפואי הנחוץ לו על מנת להגיע להחלטה בנושא. בנוסף, זכאי החולה לחוות דעת נוספת במידה והוא אינו מרוצה או מסכים עם חוות הדעת הרפואית המקצועית הניתנת לו במעמד הטיפול.
במצבים בהם אין המטופל מסוגל להחליט על קבלת הטיפול, ואף במצבים בהם נשקפת סכנה לחייו של החולה והוא מתנגד לקבלת הטיפול, רשאי הגורם הרפואי המוסמך לכך מטעם משרד הבריאות להעניק לחולה טיפול בניגוד לרצונו, תוך כדי הידיעה שמעשיו נתונים לפיקוח ועדת האתיקה של משרד הבריאות.
הזכות לשיתוף פעולה
במידה והחולה מאושפז בבית חולים זכאי הוא לביקורים סדירים על פי שעות הביקורים הנקבעות מראש וידועות לכל על ידי בתי החולים. בנוסף, במידה והחולה מעוניין בחוות דעת שניה או במעבר בין קופת חולים אחת לשניה, זכאי החולה לשיתוף פעולה מלא מצד הגורם הרפואי ממנו לא מרוצה המטופל.
החולה זכאי לשיתוף פעולה מלא מצד הגורם הרפואי המטפל בנושא שקיפות מצבו הרפואי של החולה, ושקיפות התיעוד הרפואי של הטיפול הרפואי הניתן לו.
מקרה חריג לזכות זו היא אם הגורם הרפואי מחליט לשיקול דעתו שמסירת מידע זו או אחר למטופל אודות תהליך טיפולו יגרום לנזק למטופל. במקרה זה רשאי הגורם המטפל שלא למסור לחולה את המידע אותו הוא מבקש, תוך כדי ההכרה בכך שהחלטתו נתונה לפיקוח של ועדת האתיקה של משרד הבריאות.
זכות לפרטיות ולכבוד
הזכות לסודיות רפואית היא אחת הזכויות החשובות ביותר, וכן אחת החובות החשובות ביותר של הצוות המטפל. כל חולה זכאי לשמירה על סודיות מלאה מצד המטפל. כל גורם רפואי באשר הוא, מנוע מלמסור מידע רפואי אישי אודות המטופלים שלו, לגורם לא מקצועי שלא מוסמך לכך, או לגורם מקצועי שלא לצורך הטיפול. בנוסף, מחוייבים נותני השירותים הרפואיים במדינה לכבד ולהתייחס בשוויון מלא לכל מטופל וחולה באשר הוא.
זכות להתלונן
כל חולה המוצא כי הטיפול הניתן לו הינו הולם את צרכיו, או נעשה בדרך הפוגעת באחת מזכויותיו המעוגנות בחוק רשאי להתלונן לגופים הממונים על כך מטעם משרד הבריאות ומטעם קופות החולים, ואף לתבוע את הגורם המטפל בבית דין לענייני עבודה.
כל טיפול בתלונה רפואית מחויב במסירת תוצאות הבחינה לגורם המתלונן, תוך כדי שמירה על שאר הזכויות המגיעות לחולה. החולה רשאי לערער על תוצאות הבדיקה הנמסרות לו לדרגה גבוהה יותר.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.
