זכויותיהם של צרכני שירות רפואי ממושך, ביניהם בעיקר קשישים, סוף-סוף מגיעות לידי מימוש וזאת בזכות הצעת החוק של אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת ובשיתוף אורי מקלב, יו"ר ועדת פניות הציבור, שלקח חלק בגיבוש עיקרי החוק.
במשך שנים רבות נאלצו צרכני שירות רפואי ממושך שהעדיפו לחיות את חייהם בבתיהם הפרטיים למרות מצב הפיזי הירוד, לנהל מערכת יחסים עם חברת מתן השירות הרפואי, על-פי חוקי החברה ותכתיביה.
החוק החדש שאושר סופית ב-29 לאוקטובר, שם סוף למקרי עוול רבים שנעשו לצרכני השירות הרפואי עד כה, כמו ניצול חולשת קהל הצרכנים, שהינו חלש פיזית וברבות מהמקרים גם נפשית, שימוש בחוזים כובלים ולא הוגנים, שעד כה עוררו מצוקה רבה בקרב קהל הלקוחות של אותן חברות, ונותרו חסרי יכולת להתמודד מולן.
סעיפי החוק החדש נולדו על מנת להבטיח את תקינות היחסים בין חברות שירותי הרפואה לבין לקוחותיהם, והגנה על זכויות קשישים בקבלת שירותי רפואה והם מובאים להלן.
[addw2p name="kshishim"]
הסכם בכתב
חתימה על הסכם בין חברת מתן שירותי הרפואה לבין לקוח תיעשה בכתב, כשהחוזה יוגש ללקוח בנפרד לטופס שיפרט את פרטי החוזה באופן נהיר וגלוי. סעיף זה בא לשים סוף לנוהג שגור וקיים בו צרכנים רבים, חלקם קשישים וחלקם עולים חדשים, שהשפה העברית עדיין זרה להם, חתמו על חוזה למרות שפרטים רבים לא היו כתובים או במידה וכן היו אז באופן לא מפורש מספיק. כעת על חברות מתן השירות רפואי לפרט בטופס הנפרד אילו שירותים ההסכם כולל, כמו הזמנת אמבולנס במקרה הצורך, ביקורי רופא ופסיכולוג, אילו מכשירים עסקת השירות הרפואי כוללת וכן באיזו מידה מכשירים אלו והשירות הניתן זמינים ללקוח.
ביטול עסקה
עד ל- 30 יום ממועד החתימה על הסכם השירות הרפואי הממושך בין הצדדים, או ממועד אישור קבלת פירוט ההסכם על ידי הלקוח, תלוי מי מבין השניים הוא במועד המאוחר יותר, ניתנת ללקוח זכות ביטול עסקה, כלומר הזכות לבטל את העסקה מבלי לשלם שקל נוסף, לא על "דמי ביטול" ולא על שאר סכום העסקה שטרם נגבה מאז החוזה נחתם. עד כה לקוחות רבים נאלצו לשלם קנסות בשיעור גבוה במידה וביקשו לבטל את העסקה או אף במקרים בהם לקוחות נפטרו, בטוענה שבני זוגם ממשיכים ליהנות מהשירות.
הגבלת אורך ההתקשרות
מעתה חוזים הנחתמים בין הצדדים לא יכולים לכלול בתוכם תקופה למעלה משנה אחת, במידה ולקוח מבקש להאריך את השירות הניתן לו על ידי חברת השירות הרפואי הוא יכול לעשות כן עד חצי שנה של הארכה. סעיף זה נולד בעקבות שורה של תלונות של לקוחות מאוכזבים שחתמו על חוזים מול חברות השירות הרפואי לתקופות של שלוש עד חמש שנים ללא יכולת להתנתק מהם אלא אם בתשלום בסכום גבוה למכביר.
ביטול החוזה במקרה של פטירה
עם פטירת הצרכן, מעברו לדיור מוגן, בית סעודי או לבית אבות החוזה עם חברת השירות הרפואי הממושך יתבטל באופן אוטומאטי, וזאת מבלי שהלקוח יצטרך לשלם דמי פיצויים למספקת השירות על כך. מעתה, לחברות שירות הרפואי כבר לא תהיה את הפריבילגיה להשאיר חוזה על כנו ולהמשיך לגבות תשלום על השירות הרפואי במידה והצרכן נפטר מהעולם, וכבר לא זקוק לאותו שירות, וזאת בטוענה שבן או בת הזוג של הנפטר קשורים גם הם בעסקה ולכן מחויבים בהמשך התשלום שלה.
החוק החדש הוא תקוותם של חולים וקשישים רבים להעביר את שארית חייהם באופן שלו ורגוע מבלי לחוש בייאוש המשווע של אי צדק מול חברות פרטיות חזקות. מטרת החוק היא שמירה על הזכות לעסקה הוגנת, ולמנוע ניצול ומרמה.
