ביוזמה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים נחקק במאי השנה (התשע"ב- 2012) חוק הדיור המוגן שמטרתו להסדיר באופן סופי את זכויותיהם של הקשישים המתגוררים במסגרת הדיור המוגן, כמו כן מאפשר החוק החדש פיקוח מקצועי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים על השירותים הניתנים לדיירים ושישנה הקפדה על זכויותיהם.
חשיבות חקיקת החוק התעוררה עקב עלייה חדה בביקוש לדיור מוגן ותלונות רבות מצד הדיירים המתגוררים במסגרות הנוגעות לחוסר השוויון החל בינם לבין מפעילי הדיור המוגן.
חוסר השוויון בא לידי ביטוי בהכנסת תנאים מקפחים בהסכמי התקשורת ומימוש כספי הפיקדון שניתנים על ידי הדיירים שלא למטרות לשמן אותם כספים ניתנו.
רשימה זו תפרט את הזכויות החדשות המובטחות לדיירים המתגוררים בדיור המוגן לצד חובותיהם של המפעילים מוסדות אלו.
פרק ד' לחוק הדיור המוגן מסדיר את זכויותיהם של הדיירים
סעיף 31: דייר זכאי לנהל את אורח חייו בדירתו בדיור המוגן באופן שבו יחפוץ כל עוד אותו אורח חיים אינו מפריע לדיירים האחרים המתגוררים באותו מקום וכי אין באורח חייו משום הפרה של כללי ההתנהגות שנקבעו על ידי המפעיל ברשיון של המוסד.
סעיף 32: דייר רשאי להתקשר בדירתו עם כל נותן שירות פרטי בו ייבחר בתנאי שהודיע על הרצון להתקשר למפעיל בית הדיור המוגן והמפעיל לא התנגד להתקשרות מסוג זו. התנגדות מפעיל בית הדיור המוגן צריכה להיות מסיבות סבירות.
סעיף 33: דייר בדיור המוגן רשאי לאפשר מגורים של מטפל בדירתו באופן קבוע או זמני באחריותו ומימונו לאחר שקיבל על כך אישור ממפעיל המוסד ורק כאשר הדירה מותאמת למגורים של אדם נוסף. מפעיל הדיור המוגן רשאי לסרב לבקשה זו בהתקיים נסיבות מיוחדות ובאישור הממונה.
סעיף 34: דייר בדיור המוגן רשאי למנות לעצמו בא כוח שיפעל לטובתו ויקבל את ההחלטות הנוגעות לענייניו. מינוי בא הכוח צריך להיות חתום על ידי הדייר ולהיות מצורף להסכם ההתקשרות עם מפעיל בית הדיור.
סעיף 35: הדיירים בדיור המוגן רשאים למנות מקרבם נציגות שתפעל למען ענייני הדיירים אל מול מפעילי הדיור המוגן, אותה נציגות תהייה מוסמכת לייצג את הדיירים אך לא תהווה צד בהליך משפטי בשם הדיירים.
לצד הזכויות הנרחבות שאפשר החוק החדש לדיירים נקבעו אף חובות רבות למפעילים בתי דיור, להלן:
בפרק ב' לחוק קובע את חובתו של המפעיל בית דיור מוגן לקבלת רישיון בטרם יוכל להפעיל בית דיור מוגן, רישיון שכזה יינתן על פי הוראות החוק המפורטות באותו פרק.
פרק ג' לחוק מתאר את התנאים, החובות וההגבלות להפעלת בית דיור מוגן. ראשית על בית הדיור המוגן לעמוד בתנאים שיקבעו על ידי שר הרווחה.
מפעיל בית דיור מוגן שקיבל רישיון מחויב למנות צוות רב מקצועי הכולל רופא, עובד סוציאלי ואחות. רק לאחר שהצוות המקצועי אישר כי דייר מסוים מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים מפעיל בית הדיור המוגן יוכל לקבלו כדייר מן המניין.
בפרק קבועה החובה של המפעיל להתקשר מול הדיירים באמצעות הסכם התקשרות אשר יסדיר את מערכת היחסים. על ההסכם להיות מפורט וגלוי. אף לפני כריתת ההסכם מחויב המפעיל לתת לדייר המיועד מסמך גילוי שבו יפורטו פרטים הנוגעים לבית הדיור המוגן הספציפי.
החוק קובע שירותים אותם מחויב המפעיל לספק לדיירים בדיור המוגן בנוסף מחויב המפעיל לספק כל שירות אותו התחייב לספק בהסכם ההתקשרות. מעבר לכך רשאי מפעיל בית הדיור המוגן להציע שירותים נוספים לדייריו.
מפעיל בית הדיור מחויב לשמירה על כבודם ופרטיותם של דייריו, מחויב לבדיקת שלומם של דייריו.
החוק אף מסדיר את נושא כספי הפיקדון של הדיירים. החוק קובע מועדים בהם מפעיל בית הדיור מחויב להחזיר לדייר את כספי הפיקדון ששולמו בהתאם לנסיבות לפיהן הושבה יחידת הדיור. החוק מחייב את המפעיל להבטיח את כספי הפיקדון באמצעות ארבעת הבטוחות הקבועות בחוק.
