בשנים האחרונות עלו לכותרות מקרים רבים של רשלנות רפואית. רשלנות שכזאת יכולה להתקיים במקרים מגוונים, סביב סוגיות רפואיות, תוך קבלת ייעוץ לפני טיפול או להימנע מקבלת טיפול, סביב טרגדיות שקרו במהלך ניתוחים, בבתי חולים ממשלתיים וגם במרכזים רפואיים פרטיים.
שאלה מעניינת ובעלת חשיבות בנושא זה היא מה קורה במקרים שבהם הטיפול הרשלני נעשה במסגרת צבאית. שאלות חשובות שנגזרות מהשאלה המרכזית יותר הן מה צריך להתרחש כדי שאירוע יוגדר כרשלנות רפואית במהלך השירות הצבאי, האם הדבר נוגע אך ורק לחיילים בשירות סדיר או בקבע, למי צריך לפנות כדי לתבוע סעד או פיצוי ועוד.
התרשלות מערכתית
סוגיית הרשלנות הרפואית במהלך השירות הצבאי עשויה להיות מורכבת למדי. צעירים רבים שמשרתים כחיילים, בפרט ביחידות השדה, לא תמיד מדווחים על מקרים של קושי על בסיס רפואי או נפשי.
לעיתים, המצב הוא דווקא הפוך, כאשר ישנם גם רבים שנוטים לדווח על קשיים, כאבים ומחלות שונות בצדק או שלא בצדק, כדי לקבל פטורים שונים. מצב זה פוגע במערכת הבריאות הצבאית שמתקשה להפריד בין מקרי אמת לבין סיפורים בלתי מבוססים.
מקרים רבים שבהם חיילים מדווחים על מצבים רפואיים קשים או חריגים לא תמיד מטופלים בצורה נכונה ולא תמיד זוכים למענה מהיר. כאשר חייל, בין אם מדובר בחייל סדיר, בין אם מדובר באיש קבע ובין אם מדובר בחייל מילואים נפגע במהלך שירותו ולא מטופל בצורה נכונה ומיטבית הרי שבהחלט יתכן שניתן להגיש תביעה בחשד לרשלנות רפואית.
טעות או חוסר אבחון
לפני שנראה למי צריך לפנות כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית בזמן השירות הצבאי חשוב להבהיר דבר נוסף. גם ללא קשר לקיום ברור של התרשלות מחויבים שלטונות הצבא לספק מענה מיוחד לכל חייל שנפגע במהלך שירותו הצבאי. אפילו אם חייל התגייס כשהוא סובל ממחלה סמויה ובלתי מאובחנת ואותה מחלה נתגלתה רק תוך כדי השירות או שהוחמרה עקב כך, ניתן בהחלט לקבל סעדים שונים.
קצבת נכות מיוחדת או פיצויים חד פעמיים יפסקו במקרים רבים לחיילים אפילו אם לא הוכחה התרשלות ברורה של גורם רפואי, כפי שמקובל בתביעה אזרחית. עצם העובדה שחייל חלה במהלך שירותו הצבאי, גם במחלות שבעבר לא נחשבו למזכות בתגמולים, בהחלט יכולה לזכות כיום את החייל בסוגים שונים של פיצויים או בגמלה חודשית. על אחת כמה וכמה הדבר נכון כאשר נעשו טעויות באבחון, חוסר אבחון נכון, עיכוב בקבלת טיפול מתאים וכדומה.
חוק הנכים
כל חייל אשר נפגע והוא סבור שמגיע לו פיצוי, בין אם הוא סבור שהתקיימה רשלנות רפואית ובין אם לאו יצרך לפעול על פי האמור בחוק הנכים, 1959.
חוק זה מגדיר בצורה מפורשת את התנאים שלפיהם יוכר אדם כנכה. בנוסף, מכיוון שיש גם צורך להוכיח מקרה של רשלנות, הרי שישנה חשיבות מיוחדת להצטיידות בכל מסמך רפואי רלוונטי. עדיף, אם ניתן, להצטייד גם בעדויות של חיילים או גורמים אחרים, שיכולים לשפוך אור על מצב הנפגע או על הטיפול הרשלני.
הפניה של החייל או החייל המשוחרר חייבת להיות בצינורות המקובלים. הפניה הינה לקצין התגמולים, כאשר ניתן לפנות לקבלת טופסי תביעה גם באגף השיקום.
כדאי וחשוב לדעת
את התביעה יש להגיש לכל המאוחר בתוך שלוש שנים מיום השחרור. במקרים מסוימים ניתן לפנות מאוחר יותר, אך העדיפות היא להימנע מעיכובים מיותרים. רבים נוהגים להמליץ על קבלת סיוע מעורך דין, שכן מדובר בטיפול מורכב, עם סוגיות לא פשוטות. במקרה הצורך, אם נדחתה התביעה, ניתן לערער באמצעות פניה לוועדת ערעורים.