רישום פלילי

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

רישום פלילי

כל עבירה בגינה מורשע אדם, כמו גם העונשים שמוטלים עליו, מוצאים את דרכם לרישום הפלילי למשך שנים ארוכות. לרישום זה עשויה להיות משמעות רבה, שכן גורמים רבים זכאים לקבל את פרטי הרישום הפלילי. גיליון ההרשעות עשוי להפוך למכשול בעת ניסיון להתקבל לעבודה או לעסוק בעיסוקים שונים, אך לא לעד. חרף התפיסה כי רישום פלילי משקף לנצח את כל הרשעותיו של אדם, בפועל המצב אינו כך.

החוק אשר מסדיר את רישום העבירות, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, קובע גם את התקופה שלאחריה ימחק הרישום הפלילי. החוק מסדיר שני נושאים – ראשית, חלה התיישנות ההרשעות, אשר לאחריה רשימת הגורמים שרשאים לקבל מידע אודותיהן מצטמצמת. בהמשך, לאחר תקופה נוספת, נמחקות ההרשעות. משמעות המחיקה אינה העלמת כל זכר מההרשעה, אלא מניעה של מסירת מידע על ההרשעות, למעט במקרים חריגים.

פעמים רבות חל בלבול בין הרישום הפלילי, הכולל כאמור פירוט של הרשעות, עונשים וקביעות שונות שקבע בית המשפט, לרישום המשטרתי. זה האחרון, כולל מידע על תיקים שנפתחו נגד אדם, וסיבות סיום החקירה, אם נסתיימה ללא העמדה לדין.

מי זכאי לעיין ברישום הפלילי?

לפי החוק, גופים רבים זכאים לקבל מידע מהמרשם. בין היתר מוזכרים בחוק המשטרה, השב"כ, מחלקת ביטחון שדה של צה"ל והמשטרה הצבאית. החוק מסדיר גם אפשרות של גופים אחרים לקבל מידע שכזה מן המשטרה. לדוגמה, מוזכר בחוק כי גוף שעתיד להעניק לאדם רישיון (לדוגמא, רישיון מנהל תיקי השקעות), גוף הבוחן כשירות של אדם לכהונה במשרה כלשהי, רשות הרישוי ועוד, יכולים בתנאים מסוימים לקבל מידע מהרישום הפלילי.

כיצד נמחק הרישום?

למעשה, אין צורך לפנות בבקשה למחיקת רישום פלילי. מכיוון שהרישום עוסק בהחלטות ובקביעות של בית משפט, מהן אין דרך להתחמק, ניתן להמתין לתום תקופת ההתיישנות ומחיקת ההרשעה. כאשר מתיישנת ההרשעה, לא ניתן למסור מידע אודותיה לגוף שמעניק רישיון, לגוף השוקל מועמדות לכהונה, לגורם אשר זקוק למידע בקשר להתמודדות במכרז ציבורי ולצורך העברת המידע למדינה זרה.

ההרשעה מתיישנת בהתאם לחומרת העונש שהוטל. אם מדובר בהרשעה בגינה הוטל עונש של עד שנה אחת, תתיישן ההרשעה תוך שבע שנים מתום ריצוי העונש. אם הוטל מאסר של שנה עד חמש שנים, ההרשעה תתיישן לאחר 10 שנים. אם מדובר בעונש של חמש שנים ומעלה, תקופת ההתיישנות תהיה שנות העונש כפול שתיים, אך לא יותר מ-15 שנים (לדוגמא, אם מדובר בעונש של 6 שנות מאסר, ההרשעה תתיישן 12 שנים לאחר תום ריצוי העונש. לבסוף, אם הוטל עונש אחר, הרישום הפלילי יתיישן לאחר שלוש שנים.

מחיקת ההרשעות

גם לאחר ההתיישנות, גופים כמו המשטרה ושירות הביטחון הכללי יכולים לקבל את המידע ולמסור אותו לגורמים שונים – בהם בתי משפט, ועדות מינויים לשפיטה, נציבות שירות המדינה ועוד. אולם לאחר שתמה תקופת ההתיישנות בהתאם לעונש שהוטל, וחלפו 10 שנים נוספות, קובע החוק כי תימחק ההרשעה.

למחיקת ההרשעה משמעות ממשית יותר, הואיל ולאחריה יימסר מידע מהמרשם הפלילי רק לגופים הבאים – היועץ המשפטי לממשלה, יושב ראש הכנסת (לעניין מינוי מבקר המדינה), הממשלה (לעניין מינויים), לועדת מינויים לשפיטה ולשר או למנהל כללי של משרד הבודק מינוי לתפקיד מסווג סודי ביותר. מנגד, למשל, הרשעה שנמחקה לא תימסר לבית משפט שדן במשפט חדש, ולכן לא תוכל לשמש עילה להחמרה בעונש. נוסף על כך, בהתאם לחוק, מרגע שנמחקה ההרשעה אין כל חובה למסור מידע עליה, ולכן אדם לא ישא בתוצאות אם יכחיש שהורשע בעבירה שנמחקה.

חשוב לדעת כי אף שהחוק מגדיר תקופות מדויקות להתיישנות עונשים, אם מבוצעת עבירה נוספת בטרם התיישנה העבירה הקודמת, ניתן למסור מידע על שתי ההרשעות. הרישום הפלילי יתיישן, רק לאחר שתתיישן ההרשעה האחרונה.

האם ניתן לקצר את התקופות?

הגורם היחידי שבסמכותו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הוא נשיא המדינה, המפעיל סמכות דומה לחנינה. שיקול דעתו של הנשיא בעניין זה נרחב, ולא מוגבל לנסיבות מסוימות או תנאים מדויקים. לכן, ניתן לפנות אל הנשיא בבקשה מפורטת מכל סיבה שהיא. הנשיא רשאי למחוק את ההרשעה, או לקבוע כי תקופות ההתיישנות והמחיקה יתקצרו, לפי הנסיבות ולפי שיקול דעתו.

ראו גם:

זכויות נפגעי עבירה

שירותי מבחן למבוגרים