ביטוח לאומי מכיר בתסמונת הכאב הכרוני לראשונה

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

זכויות רפואיות מביטוח לאומי

תסמונת הכאב הכרוני, המוכרת גם בשם "תסמונת כאב אזורי מורכב", או תסמונת CPRS, היא תסמונת רפואית נדירה ביותר, אשר מופיעה לאחר אירוע חבלה באחד מאיברי הגוף, ובמרבית המקרים באזור הגפיים.

התסמונת באה לידי ביטוי בכאב חריף ומתמשך, המתחיל באזור הפגיעה זמן קצר לאחר התרחשותה, וזאת באופן שאינו מידתי ביחס לעוצמתה וחומרתה של החבלה. בהמשך, הכאב העז מביא למספר תוצאות לוואי, כגון שינויים מינוריים בגוון העור במקום החבלה, חולשה באזור הפגיעה ובאזורים הסמוכים לו, ולעיתים אף ניוון מלא של אזור הפגיעה.

על פי מחקרים רפואיים, מידת שכיחותה של התסמונת בקרב בני אדם נמוכה ביותר. גורמי הרפואה מעריכים כי מתוך 100,000 איש, כ-10 עד 20 איש סובלים או יסבלו במהלך חייהם מהתסמונת, ברמות חומרה משתנות.

חרף ההתקדמות ההדרגתית בהבנת התסמונת ומאפייניה, הרפואה המודרנית טרם הצליחה לגבש דרך אפקטיבית להתמודד עמה ישירות, והטיפול הרפואי בה מתמקד בניסיון להקל על כאבי המטופל ככל הניתן, וזאת באמצעות מגוון רחב של משככי כאבים, וכן באמצעות שיטות לא קונבנציונאליות אחרות.

ביטוח לאומי מכיר בתסמונת כגורם המזכה באחוזי נכות

נכון לימינו, הרפואה המודרנית טרם הצליחה להבין מהי הסיבה המדויקת להופעתה של התסמונת בבני אדם, וזאת חרף המאמצים הרבים שהושקעו לצורך כך.

כמו כן, עד לתחילת שנת 2014 לא הכיר המוסד לביטוח לאומי בנפגעי תסמונת הכאב הכרוני כזכאים לאחוזי נכות, אשר מזכים בקצבה כספית חודשית. זאת מאחר ולא ניתן להצביע על גורם ספציפי אשר אחראי להופעתה, ובנוסף, קיים קושי רפואי ניכר באבחונה אצל בני אדם, וכן בהערכת מידת חומרתה בכל מקרה ומקרה.

במהלך חודש ינואר 2014, ובמסגרת החלטה פורצת דרך של ועדת הערר של המוסד לביטוח לאומי, הוחלט לראשונה כי הופעת התסמונת בקרב בני אדם מאפשרת קביעת אחוזי נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת ללא צורך בסיבות רפואיות נוספות.

ההחלטה התקבלה במסגרת הדיון בפנייתו של אזרח אשר בשנת 2008 היה מעורב בתאונת דרכים, כאשר בהמשך התפתחה בידו תסמונת הכאב הכרוני.  מומחי הביטוח הלאומי קבעו כי הפונה אכן סובל מהתסמונת בכף ידו, הרי שהם בחרו להסתפק בהכרה בו כסובל מ-40% אחוזי נכות באופן זמני בלבד, בשל הטענה כי מדובר בחולי הניתן לטיפול.

בעקבות ההחלטה, פנה התובע לוועדת הערר מטעם הביטוח הלאומי, וזאת בליווי חוות דעת רפואית מבית החולים, המאשרת כי הפונה אכן סובל מהתסמונת באופן כרוני.

בהמשך הדברים, ולאחר בחינה חוזרת של הסוגיה, הגיעה ועדת הערר להחלטה כי הפונה אכן זכאי לאחוזי נכות קבועים, אשר נקבעו לו בשיעור של 32%, וזאת יחד עם זכאות לקצבת נכות, בהתאם לקבוע בחוק.

משמעותה של החלטת הוועדה

בעוד שעל פניו, הוועדה דנה בסוגיה ספציפית והכריעה בהקשרה, הרי שבפועל, החלטתה פורצת הדרך של הוועדה, אשר הכירה לראשונה בתסמונת הכאב הכרוני כתסמונת רפואית מוכרת המזכה את הסובל ממנה בקביעת אחוזי נכות, מהווה החלטה תקדימית בעלת חשיבות רבה, אשר מחייבת את גורמי הביטוח הלאומי גם בהמשך.

חשוב לזכור, כי גם אם מדובר בתסמונת נדירה ביותר, אשר מופיעה לעיתים רחוקות בלבד אצל בני אדם, הרי שהופעתה גורמת לפגיעה קשה ומתמשכת באיכות החיים של האדם הסובל ממנה. מסיבה זו, החלטת גורמי הביטוח הלאומי בסוגיה מהווה קרן אור לסובלים מהתסמונת, ומסייעת להם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים שניצבים בפניהם, כל זאת באמצעות ההכרה בהם כזכאים לסיוע ממשלתי.