זכויות מטפלים לא פורמלים

כשאנחנו חושבים על טיפול רפואי לקשישים, אנחנו לרוב מתייחסים למגוון השירותים הניתנים על ידי גורמים מקצועיים כגון רופאים ואחיות בבתי חולים, בתי אבות ובמוסדות סיעודיים.

עם זאת, במקרים רבים, ואולי אפילו ברוב המקרים, הטיפול המסופק לקשישים ניתן דווקא על ידי בני המשפחה, בני הזוג, האחים או הילדים. טיפול זה נחשב ל"טיפול בלתי פורמלי".

מטפלים בלתי פורמליים

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום מתגוררים בישראל מעל 700,000 איש בני 65 ומעלה. מתוכם, כ-100,000 מתקשים בביצוע פעולות היומיום, כגון רחצה, אכילה, הליכה, הכנת אוכל וכיוצא בזה.

24% מתוך קשישים אלו, אשר פעמים רבות נחשבים סיעודיים, מתגוררים במסגרות דיור סיעודיות, או כאלה המיועדות לקשישים עצמאיים.

בהתאם לכך, מעל 70% מאוכלוסיית הקשישים הזקוקה לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות, מתגוררים במסגרת הקהילה, ומטופלים על ידי בני משפחה קרובים וידידים. בכללם נמצאים: בן/בת הזוג של הקשישים, ילדיהם של הקשישים, חתניהם או כלותיהם ואפילו נכדיהם.

טיפול בלתי פורמלי

כמעט כל המטפלים הבלתי פורמליים משגיחים ומסייעים לבן משפחתם הקשיש לפחות פעם בשבוע, כאשר חלק גדול מתוכם נמצא בנוכחות הקשיש ומסייע לו באופן יומיומי.

חלק מהמטפלים הבלתי פורמליים מתגוררים בביתם של הקשישים, חלקם מגיעים לביתו אחת לשבוע או יותר, וחלקם מארחים בביתם את הקשיש בדרך קבע.

בין התחומים בהם מסייעים המטפלים בלתי-פורמליים לקשיש: רחצה, הכנת אוכל, ניקיון, רכישת תרופות, מיצוי זכויות הקשיש מול הרשויות, סיעוד, שהייה למשך שעות היום והלילה, ותמיכה נפשית וחברתית.

זכויות מטפלים בלתי פורמליים

מן הנתונים המוצגים להלן, ניתן להסיק כי אין תחליף לתרומתם של המטפלים הבלתי פורמליים, וכי אם היה צורך להחליף את כל המטפלים הבלתי פורמליים בגורמים מקצועיים, המדינה לא הייתה יכולה לעמוד בנטל הכלכלי.

לפיכך, מציגה המדינה בפני המטפלים הבלתי פורמליים מספר זכויות, חוקים ותקנות, המסייעות להם בביצוע עבודתם המוערכת.

  • היעדרות מעבודה עקב מחלה – על פי החוק, עובד אשר לו או לבן זוגו יש הורה שהגיע לגיל 65, זכאי להיעדר מעבודתו עד למשך 6 ימים, על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו. ניתן לנצל זכות זו אחת לשנה, רק על ידי אחד מבני הזוג, ובדרך כלל, בכפוף להצגת אישורי מחלה.
  • פיצויי פיטורין- במקרה של עובד שבחר להתפטר מעבודתו עקב מצב רפואי של בן משפחתו הקשיש, זכאי הוא לקבל את פיצויי הפיטורין במלואם, זאת במידה והשלים שנת עבודה אחת לפחות.
  • הבטחת הכנסה – אדם אשר מטפל בבן משפחתו הקשיש, פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת אבטחת הכנסה, זאת בתנאי שהלה מתגורר עם המטפל באותה דירה, והוא מוגדר כזקוק לטיפול לפחות 45 ימים רצופים לפני הגשת התביעה. הזכאות הינה, לרוב, למשך שישה חודשים.
  • נקודות זיכוי במס הכנסה – מטפל בלתי פורמלי זכאי לנקודות זיכוי במס, בהתאם להשתתפותו במימון מסגרת מוסדית המטפלת באמו/אביו.
  • גמלת סיעוד – קשישים הממשיכים להתגורר בביתם ועומדים בתנאי המוסד לביטוח לאומי, זכאים לגמלת סיעוד הבאה לידי ביטוי בשעות תמיכה וסיוע של עובד זר/מטפל סיעודי ישראל.

כמו כן, במקביל לסיוע שהוזכר לעיל, ישנם מספר גופים המפעילים קבוצות תמיכה, ומספקים סיוע ועזרה נפשיים וחברתיים למטפלים הבלתי פורמליים.

לדוגמה: קבוצות תמיכה לבני משפחותיהם של חולי אלצהיימר בהפעלת המוסד לביטוח לאומי, מרכז "יד לתומך" מייסודה של יד שרה ואש"ל, וקיום מפגשי תמיכה ברשויות המקומיות ובמרכזים פרטיים אחרים.