הנכות התפקודית מבטאת את אובדן הכושר התפקודי שנגרם לנפגע. הנכות התפקודית משפיעה על הפסדי ההשתכרות, משקפת את מגבלותיו של הנפגע, ואת הפגיעה באפשרותו של הנפגע לעבוד ולהשתכר.
המצב השכיח בו נבדקת הנכות התפקודית היא במסגרת תביעות נגד חברות ביטוח בענייני תאונות דרכים, תאונות עבודה וכולי.
הביטוח לאומי יבדוק את הנכות התפקודית רק אחרי שנקבעה הנכות הרפואית במסגרת של וועדה רפואית.
אחוזי הנכות הרפואית ישפיעו על גובה אחוזי הנכות הכללית, ואילו אחוזי הנכות התפקודית הם אילו שיקבעו למעשה את גובה הקצבה שתשולם לנפגע.
נכות תפקודית לעומת נכות רפואית
נכות רפואית נקבעת על ידי רופאים מומחים מטעם הצדדים בתיק או מטעם בית המשפט, שבודקים את האיבר שנפגע בגוף. הנכות התפקודית נקבעת על ידי בית המשפט. יש מקרים בהם המומחה הרפואי יעיר הערות בעלות משמעות גם לגבי הנכות התפקודית.
הנכות התפקודית בודקת את ההשפעה של הנכות הרפואית על התפקוד, ומה ההפסד בהשתכרותו של התובע.
נכות רפואית נקבעת על פי התוספת השנייה לתקנות המוסד לביטוח לאומי, בהסתמך על טבלה המתארת את אחוזי הנכות הקבועים לכל פגם או חולי באיברי הגוף ומערכותיו, כמפורט בתקנות.
הגיל, המין, והמקצוע של הנפגע לא באים בחישוב אחוזי הנכות הרפואית, ומכאן, שהנכות הרפואית אינה מבטאת נכונה את נזקיו של הנפגע. לפיכך, נבדקת הנכות התפקודית של הנפגע, והיא לוקחת בחשבון את עיסוקו של הנפגע, גילו, משכורתו, יכולתו להשתקם וכו'. על כן, במקרים רבים אין התאמה בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית. המגבלות הרפואיות של התובע שקובעות את דרגת הנכות הרפואית שלו, לא תמיד דומות לרמת הפגיעה ביכולת שלו לעבוד, לתפקד, ולהשתכר.
להלן דוגמאות לחוסר התאמה הכרחי בין אחוזי נכות רפואית ואחוזי נכות תפקודית:
אחוזי הנכות הרפואית שיקבעו לנגן בתזמורת, שאצבעותיו נפגעו, יכולים להסתכם באחוזים בודדים. לעומת זאת, נכותו התפקודית של אותו נגן יכולה להסתכם ב- 100%.
פגיעה באצבעותיו של כנר או של פסנתרן מקצועי יכולה להסתכם באחוזי נכות רפואית נמוכים, עם זאת, אחוזי הנכות התפקודית שיקבעו להם יהיו מקסימליים. כמו כן אין פגיעה באצבעותיו של פסנתרן מקצועי, כאותה פגיעה עבור מוכר בחנות. אצל הראשון תיפגע לחלוטין יכולת ההשתכרות בעוד השני לא יפגע במשלח ידו.
שחקן כדורסל שנפגע ברגליו – אחוזי הנכות הרפואית שיקבעו לו יכולים להיות נמוכים, בעוד שאחוזי הנכות התפקודית יהיו גבוהים מאוד.
קלדנית שסובלת מדלקת גידים – אחוזי הנכות הרפואית, לא יהיו דומים לאחוזי הנכות התפקודית הגבוהים שיקבעו לה.
עבור מי שעובד בבנין למשל, פגיעה פיזית בידיו או ברגליו תהיה משמעותית עבורו, עם זאת עבור מרצה למשל, תהיה לפגיעה כזו השפעה פחותה מבחינת יכולתו להמשיך, להשתכר ולעבוד במקצועו.
קביעות משפטיות לגבי נכות תפקודית
בית המשפט הוא זה שקובע את הנכות התפקודית על פי מגבלותיו של הנפגע. המגבלות הללו נגרמות כתוצאה מהנכות הרפואית. בית המשפט מתחשב בגיל הנפגע, בהשכלתו, בעיסוקו ובמקום עבודתו, בשכרו לפני התאונה, והאם הוא יוכל להמשיך בעיסוקו הקודם. כמו כן בית המשפט בודק האם התובע יוכל להשתקם ולהסב את מקצועו למקצוע אחר שמותאם למגבלותיו התפקודיות.
על פי פרמטרים אילו, קובע בית המשפט את אחוזי הנכות התפקודית, וכתוצאה ממנה את הפגיעה בכושר ההשתכרות העתידי של התובע. בית המשפט בוחן את מגבלותיו של התובע בתפקודו ביום יום ובעבודתו.
להלן חלק מקביעות משפטיות בעניין פרמטרים לקביעת נכות תפקודית:
בית משפט קבע שצריך לבדוק את הפגיעה בכושר ההשתכרות באופן כללי ולא באופן פרטני, וצריך לקחת בחשבון את אפשרות הקידום במסגרת עבודה, והאפשרות להשתקם במסגרת עיסוק שיתאים ליכולותיו של הנפגע.
בית המשפט קבע בין היתר כי נכות תפקודית מביאה לביטוי את הפגיעה בתפקוד ביום יום. היא נבחנת על פי גיל, מצבו הרפואי של הנפגע, המקצוע שלו, אפשרות השיקום, תיפקודו בחברה וכו'.
ביהמ"ש קבע שכדי לקבוע נכות תפקודית, יש להתחשב באופי עיסוקו של הנפגע. לפגם והגבלה גופנית יש השפעה גדולה יותר על עיסוק בעבודה פיזית.
