זכויות קטינים

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

נקודת המוצא של מערכת המשפט הפלילי בישראל היא כי יש לשמור על זכויותיהם של נאשמים וחשודים, כאשר הם עומדים מול מערכת התביעה הפלילית ובפני סיכון להרשעה. עמדה זו חריפה יותר כאשר מדובר בנאשמים קטינים. מטבע הדברים קיים רצון עז להגן על הקטין, להבטיח את זכויותיו ולוודא שההליך הפלילי יביא בחשבון לא רק את הצורך בענישה של מי שפשע, אלא גם את הצורך לשקם את הקטין ולאפשר לו לתקן את דרכיו. בחוקים רבים קיימת התייחסות נפרדת להליכים פליליים שבמרכזם נמצא קטין. אולם, מרבית ההוראות הרלוונטיות מצויות בחוק ששמו "חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)".

חקירת קטינים

עד גיל 12, קטינים אינם ברי-עונשין, שכן לפי חוק העונשין אינם נושאים באחריות פלילית. משמעותו של עקרון זה היא כי אין לנקוט כל הליך פלילי (חקירה, מעצר, העמדה לדין וכד'), נגד מי שטרם מלאו לו 12 שנים, לא קשר לחומרת העבירה שביצע. מעבר לגיל 12, ניתן לפתוח בחקירה נגד קטין, אך במגבלות רבות.

מגבלה נוספת המגנה על קטינים היא ההוראה לפיה אין להעמיד אדם (גם אם הוא כבר בגיר), על עבירה שביצע בהיותו קטין, אם עברה שנה ממועד ביצוע העבירה, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. כלומר, תקופת ההתיישנות של עבירות שביצעו קטינים, למעט כשמדובר בעבירות חמורות שבגינן יאשר היועץ המשפטי להגיש כתב אישום, היא של שנה בלבד.

מעצר קטינים

בכל הנוגע למעצרים, הרי שיש להחזיק קטין עצור בנפרד מעצורים מבוגרים, מסיבות מובנות. כאשר נעצר קטין, בכל גיל, ישנה חובה להודיע על-כך להורה שלו או לאדם קרוב אחר, וניתן להימנע מכך רק בתנאים חריגים (לדוגמה, אם ההודעה תפגע בחקירה, כשההורה הוא חשוד, או כשהקטין ביקש להימנע מכך מסיבות סבירות). יתר על כך, למעט בנסיבות חריגות, יש לאפשר להורה להיות נוכח בעת החקירה, אם כי אסור לו להתערב ולהפריע במהלכה.

קטין שהוא מתחת לגיל 14, ניתן להחזיק במעצר למשך זמן של 12 שעות ללא צו שופט, אותה ניתן להאריך ל-12 שעות נוספות. קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ל-24 שעות, ואם צרכי החקירה דורשים זאת, להאריך את המעצר ב-24 שעות נוספות. לאחר מכן, חייבת המשטרה להביא את הקטין בפני שופט, שיקבע האם יש לשחררו. שלא כמו בעניינם של בגירים, שופט רשאי להאריך את מעצרו של הקטין לתקופה של 10 ימים בלבד, וניתן להאריך את המעצר שוב למשך זמן של 10 ימים נוספים. כמו-כן, בהליכי המעצר זכאי הקטין להיות מיוצג על ידי סנגור, מטעמו או מטעם הסנגוריה הציבורית.

קטינים במהלך המשפט

מרגע שהוגש כתב אישום נגד קטין, או אדם שביצע עבירה וטרם מלאו לו 19, יתנהל ההליך בפני בית משפט מיוחד – בית המשפט לנוער. בית משפט זה ינהל את הדיון תוך התחשבות בסיכויי שיקומו של הילד, בפרט בהליכי הטלת העונש. לאחר סיום שלב ההוכחות במשפט, ובשונה מהליך בעניינם של בגירים, על בית המשפט לקבוע אם הקטין ביצע את העבירה או לא. אם נקבע שהקטין ביצע את העבירה, יש חובה לקבל תסקיר משירות המבחן, שימליץ על דרכי הטיפול או הענישה הראויים. בשלב זה בית המשפט רשאי להחליט להימנע מלהרשיע את הקטין ולהטיל עליו עונשים כגון שירות לתועלת הציבור, או העמדה בפיקוח למשך תקופה מסוימת. כך, הקטין יזכה לטיפול ולעונש מסוימים, מבלי הכתם של הרשעה פלילית.

בכל הנוגע לגזירת הדין, כאשר מדובר בקטינים עומדים בפני בית המשפט דרכי ענישה מגוונות ורבות. במקום מאסר, לדוגמה, ניתן להורות כי הקטין ישלח למעון נעול או מעון יום, אפשר גם לקבוע כי הקטין יהיה נתון בהשגחתו של אדם מסוים ועוד. בכל מקרה, החוק קובע כי אין להטיל על קטין מאסר, אם בעת גזירת הדין טרם מלאו לו 14 שנים.

לסיכום, בהליך הפלילי קיימים הסדרים רבים המקלים עם קטינים ומביאים בחשבון את הצורך לשקמם ולטפל בהם. ההסדרים שהוצגו ברשימה זו הם המרכזיים שבהם, אולם לפרטים נוספים מומלץ לעיין בחוק הנוער.

עוד בנושא:

זכויות נפגעי עבירה

זכויות הילד בישראל