זכויות הילד

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

בישראל של היום, הניצבת מול הגירה המונית של ילדי פליטים וילדי עובדים זרים, ומול חדשות כואבות ומזוויעות אודות הורים ומבוגרים הפוגעים בילדיהם בכלל ובילדים בפרט – עולה השאלה בדבר חוק כללי לזכויות הילד שמוגדר על פי התפיסה המודרנית כישות אוטונומית בעלת זכויות.

מהי אמנת זכויות הילד הבינלאומית?

אמנת זכויות הילד הינה מסמך בינלאומי הצהרתי ומשפטי אותו אישרו מרבית המדינות החברות באומות המאוחדות בצורה מלאה או חלקית. אמנה זו, שחוברה במשך עשור על ידי ועדה מיוחדת (ועדת האו"ם בדבר זכויות הילד) וקיבלה את מעמדה כחוק בינלאומי באו"ם בשנת 1989, הינה האמנה עליה חתום המספר הגדול ביותר של מדינות העולם.

על פי סעיפיה, ילד הינו כל יצור אנושי מתחת לגיל 18 (אלא אם חוק מדינה קבע אחרת) והיא מבטאת הסכמה רחבה והגדרה של זכויות ילדים תוך התייחסות לפן הפוליטי, לפן הכלכלי, לפן התרבותי ולפן האזרחי שלהם. בנוסף, היא מגדירה וקובעת את החובות המוטלות על המדינות כלפי הילדים.

עקרונות מרכזיים באמנת זכויות הילד הבינלאומית

האמנה מתבססת על חמישה עקרונות מרכזיים מהם נגזרות זכויותיהם של הילדים וחובות המדינה כלפיהם:

עקרון השוויון – המגן על ילדים מפני אפליה במדינות בהן הם חיים ללא הבדלים בין היתר של אמונה, דת, מין, גזע, מצב בריאותי ומצב שכלי.

עקרון ההשתתפות – המבטיח כי במדינות השונות תינתן לילד הזכות להביע את דעתו בחופשיות בכל הליך הקשור אליו.

עקרון טובת הילד – המגדיר קדימות וערך עליון לטובת הילד מול זכויות ואינטרסים של אחרים.

עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות – אי נטילת חיי ילדים, צמצום הגורמים המביאים לתמותה שלהם, הבטחת תנאי חיים מינימאליים ואיסור גורף על שימוש באלימות כלפיהם. עקרון ההתפתחות מתייחס לסיוע של המדינות להורי הילדים על מנת להבטיח את התפתחותם.

עקרון הכשרים המתפתחים –  מתייחס למניעה של חשיפת הילדים לפעולות שאינן הולמות את גילם ומצבם הנפשי והשכלי.

זכויות הילד

הזכויות הנגזרות מחמשת העקרונות המרכזיים מתייחסות לזכות לחיי משפחה, זכויות אזרחיות וחירויות, ביניהן הזכות לזהות והזכות להבעה עצמית, זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות, זכויות הקשורות בפנאי, חינוך ותרבות, זכותם של הילדים להגנה מיוחדת והזכות למניעת ניצולם, זכותם להצלה ועוד.

זכויות הילד בישראל

ישראל קיבלה את אמנת זכויות הילד בשנת 1991 ומאז הגישה לוועדת האו"ם שני דו"חות תקופתיים (על אף שהמדינות מחויבות להגיש את הדו"ח הראשון בתוך שנתיים ממועד אישור האמנה ואחר כך כל חמש שנים). כחלק מבחינת יישום האמנה דנים חברי הועדה של האו"ם בדו"חות אותן מגישות המדינות, ובסופו של דבר מפרסמת הועדה הערות כלפי המדינה וזו מחויבת להגיב עליהן בדו"ח הבא שלה.

יישום האמנה – האומנם?

עם הקמת מדינת ישראל ובמהלך שנותיה הראשונות נחקקו חוקים רבים כדוגמת חוק חינוך חובה, חוק חינוך ממלכתי וחוק הנוער שנועדו להגן על זכויות הילדים. עם חלוף השנים והחתימה על האמנה הוקמה בישראל בשנת 1997 על ידי שר המשפטים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ויישומן בחקיקה והמשפט, בראשותה של השופטת סביונה רוטלוי.

בעקבות המלצותיה נעשו שינויים בחוק הנוער בשנת 2008 ושינויים נוספים כדוגמת תיקון דיני הראיות בעת חקירת ילדים, אך יחד עם זאת מרבית מהמלצותיה לא יושמו ואינם עונים על רוב סעיפי האמנה כמו גם אינם מותאמים לצרכי המציאות העכשווית.

מהדו"ח האחרון שהגישה ישראל לוועדה בשנת 2010 ניכר כי עדיין לא נחקק בישראל חוק כללי לזכויות הילד, לא גובשה אסטרטגיה לאומית ברוח האמנה ולא הוקם גוף ממשלתי שיהיה אחראי על בקרה ויישום שלה.

למידע נוסף ראו גם:

קצבת ילדים

אולי יעניין אותך גם:

חיסכון לכל ילד – זו זכותכם ושל ילדכם