זכויות הגבר במוסד המשפחה

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

בשנים האחרונות שיח הזכויות בישראל מתפתח, וסוגיות של מעמד וזכויות הגבר במשפחה בשלל סיטואציות עולות ובהן גברים מתרעמים על חוסר השוויון הקיים בחקיקה העוסקת באישות, נישואין וגירושין. מסיבה זו חשוב לדעת ולהכיר את החקיקה הנוגעת לנושאים אלה, ובפרט להסכמי שלום בית, לחלוקת הנכסים, לצווי הרחקה, לדיני משמורת וכן הלאה.

מהו הסכם שלום בית?

פעמים רבות בהם מתגלע סכסוך פנימי בין בני הזוג, כאשר רצונו של אחד מבני הזוג הינו להתגרש בעוד בן הזוג השני חפץ בהצלת הנישואין ושמירה על הקן המשפחתי. במקרים מסויימים האדם שרוצה לשמור על שלום הבית הוא הגבר ואילו האישה היא זו שרוצה בפרידה. דע עקא, על פי הדין הקיים בישראל על מנת לממש את רצונה חייבת האישה לקבל מבעלה גט גירושין בבית הדין הרבני. כאן נכנס לתמונה הסכם שלום הבית – היות והבעל מסרב "לגרש" את אשתו, חותמים השניים על הסכם לפיו יעשו הצדדים מאמץ לשמור על ברית הנישואין לתקופה המנויה בהסכם (בדרך כלל כמה חודשים ספורים).

ההסכם מפרט אילו פעולות יעשו הצדדים על מנת לנסות לשמר את נישואיהם, כך שהוא קובע, בין השאר, פגישות לייעוץ זוגי, טיפולים פסיכולוגיים ועוד. יחד עם זאת, ברוב המקרים מכיל ההסכם פרק נוסף, העוסק בחלוקת הרכוש ובזכויות בני הזוג שיתממשו במקרה ששלום הבית לא יצליח. ודוק – על פי הפרק האמור הבעל מתחייב לתת לאישה גט בתום התקופה, במידה והניסיון לעשות שלום הבית לא יצלח.

יש לציין כי האפשרות שהיחסים בין בני הזוג יינצלו גורמת לכך שלעיתים בן או בת הזוג מתעלמים מהוראות הפרק הנוסף, כאמור, וחותמים עליו מבלי להבין על מה הם חותמים. אשר על כן, למרות הרצון לשמור על הנישואין, כאשר מתקבלת הצעה לחתום על הסכם שלום בית צריך הניצע להיוועץ בעורך דין המתמחה בענייני משפחה בכדי שינחה אותו כיצד לנהוג ויבהיר בפניו אילו הוראות בהסכם מקפחות אותו באופן משמעותי.

חלוקת נכסים בהליך גירושין

על זוגות שהתחתנו אחרי לשנת 1974. חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, לפיו במידה ובני הזוג לא הסדירו את יחסי הממון ביניהם בהסכם ממון, יחול עליהם ההסדר המנוי בחוק  – הסדר איזון המשאבים. כך, עם הגירושין יהא זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית השווי של הרכוש המשותף שנצבר במהלך שנות הנישואין. איזון המשאבים יבוצע באמצעות הערכת שווי נכסי הזוג (בחישוב זה לא ילקחו בחשבון החובות של הנכס). במידה ובני הזוג לא יגיעו להסכמה בנוגע לחלוקת המשאבים ולהערכת שווי הנכסים, בית המשפט או בית הדין הרבני, על פי נסיבות העניין, יהיו הגוף שיבצע את החלוקה.
לעומת זאת, זוגות שהתחתנו לפני 1974 כפופים להלכת השיתוף, לפיה הם יכולים לדרוש את חלוקת הרכוש בכל עת, אף במהלך הנישואין. יתר על כן, הלכת השיתוף תחול על כל נכסיהם של בני הזוג, לרבות אלו שלא נצברו במהלך חייהם המשותפים.

למידע נוסף: זכויות בנישואין

צו הרחקה

האלימות במשפחה, בעיקר אלימות נגד נשים, הפכה בשנים האחרונות לרעה חולה, עובדה שהביאה את רשויות החוק והאכיפה להשתמש בכל האמצעים הקיימים כדי להוקיעה ולנקוט במשנה זהירות כאשר מגיעה לפיתחם תלונה על אלימות שכזו (אשר בדך כלל נוגעת לאלימות של הגבר כלפי האישה). לאור זאת, גם אם אין בסיס איתן לתלונות האלימות מצד המתלוננת, ייטו רשויות השיפוט והאכיפה להרחיק את הגבר מביתו, אשתו וילדיו באופן אוטומאטי לשבעה ימים ובמקרים מסויימים אף לשלושים ימים. בהקשר זה יש להדגיש כי ביכולתה של המשטרה להחרים את נשקו של המורחק, במידה ויש ברשותו נשק ברישיון. עובדה זו קריטית בעיקר לאנשים שעבודתם כפופה לנשיאת הנשק (שומרים, מאבטחים וכדומה), אשר לא יוכלו לבצע את עבודתם במהלך כל תקופת ההרחקה.

מעבר לכך, צו הרחקה יכול להינתן לא רק על ידי המשטרה, אלא גם על ידי בית המשפט, במידה ומוגשת לפיתחו בקשה לצו הגנה. בסמכותו של בית המשפט לתת את צו ההגנה במעמד צד אחד, היינו – מבלי שהגבר יהא נוכח בדיון ומבלי שישמעו טענותיו. זאת ועוד, סמכות בית המשפט הינה סמכות רחבה יותר מזו הקיימת למשטרה, כך שהוא יכול להאריך את צו ההרחקה לתקופה של עד שלושה חודשים ממועד הדיון.

ראו גם: חופשת לידה לאבות

 

אולי יעניין אותך גם:

גירושין בהסכמה – כל המידע שבאמת צריך לדעת כדי להתגרש בשלום ובכבוד