התפטרות שדינה פיטורין

על-פי אחד מחוקי המגן במערכת דיני העובדה בישראל, עובד שעבד אצל המעסיק במשך תקופה מסוימת ופוטר, זכאי לקבל פיצויי פיטורין. בהתאם להוראות "חוק פיצויי פיטורין" משנת 1963, על מעביד לשלם פיצויי שכזה לעובד שעבד אצלו במשך שנה לפחות ברציפות, אם החליט לפטרו.

למרות הדרישה הבסיסית של רציפות בעבודה, ישנן העדריות רבות שלא יילקחו לחשבון לצורך חישוב משך העבודה הרצופה – שירות במילואים, חופש בהתאם לחוק (חגים, שבתות, מחלה וכדומה) ועוד.

גובה הפיצויים עשוי להיות משמעותי, שכן הוא מחושב בהתאם לשכר החודשי של העובד, כפול מספר שנות העבודה אצל אותו מעסיק. לכן, חשוב מאד להכיר את רשימת המקרים בהם גם עובד שהתפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורין מהמעביד. החוק מכיר בעובדה שיתכנו מקרים בהם יאלץ עובד לסיים את העבודה מיוזמתו, אך מבחינת התכלית הסוציאלית של חוק פיצויי הפיטורין, אין שוני ממשי בינו לבין עובד שהמעביד החליט לפטרו. משכך, נכללה בחוק רשימת של מצבים שבהם יראו את המתפטר כאילו פוטר, או בלשון החוק "התפטרות שדינה פיטורין".

מהם המקרים בהם תתקיים "התפטרות שדינה פיטורין"?

כאשר המעביד נפטר או פשט את הרגל, ייחשב העובד כאילו התפטר, לעניין הזכאות לפיצויים. כך גם יהיה הדבר כאשר העובד הוא שנפטר או שנבצר ממנו להמשיך בעבודה בשל מצב בריאותי קשה. חריגים נוספים הם כאשר העובד התפטר לצורך גיוס לשירות סדיר, או הצטרפות למשטרה ושירות בתי הסוהר. במקרים אלו, לא יהיה זה הגיוני לראות בעובד כאילו התפטר, וכך לשלול ממנו (או מעיזבונו), את פיצויי הפיטורין.

החוק מכיר גם במצבים חריגים יותר שייחשבו כהתפטרות בדין מפוטר. מתוך התחשבות בקשיים של הורים טריים, בחר המחוקק לקבוע כי הורה אחד רשאי להתפטר מעבודתו בתוך 9 חודשים לאחר הלידה, אך עדיין להיות זכאי לפיצויים. יש לשים לב כי מרגע שהורה אחד ניצל את האפשרות הזו, ההורה האחר לא יכול להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר. בנוסף, ישנו הסדר מיוחד לנשים השוהות במקלט לנשים מוכות במשך למעלה משישים יום, אשר נאלצות להתפטר בשל כך.

העתקת מקום מגורים

אחד הסעיפים החריגים בחוק, הוא הקביעה כי בתנאים מסוימים, עובד שעזב את עבודתו בשל העתקת מקום המגורים יחשב אף הוא כמי שפוטר. בהתאם לחוק, מי שעזב את עבודתו בשל העתקת מקום מגורים לאחר החתונה למקום המגורים של בן הזוג, יחשב כמפוטר. נוסף על כך, נקבע בתקנות כי תנאי לזכאות הוא שמקום המגורים החדש מרוחק יותר מ-40 קילומטר ממקום העבודה. בתקנות נכללו הקלות דומות עבור מי שהעתיק מגורים בשל גירושין, מעבר לעיירת פיתוח, מעבר ליישוב חקלאי, מעבר עם בן הזוג שהחליף עבודה ואפילו מעבר לירושלים.

הרעה בתנאי עבודה

מטבע הדברים, למעביד עדיף במקרים רבים שהעובד הוא שיזום את ההתפטרות, וכך לא יישא המעביד בעלות פיצויי הפיטורין. הסדר נוסף בחוק מגביל את יכולתו של המעביד להרע את תנאיו של העובד, כדי לגרום לו להתפטר. בהתאם להוראות החוק, אם העובד החליט להתפטר בשל "הרעה מוחשית בתנאי עבודה", או נסיבות אחרות בהן אין זה הגיוני שימשיך להישאר במקום העבודה יראו אותו כמי שפוטר.

לאור הוראה זו, עובד שבאופן מפתיע שינו את תנאי עבודתו – מבחינת תנאי שכר, שעות עבודה ובמקרים מסוימים אף סמכות ואחריות – יכול להודיע על התפטרות ולשמור על זכאותו לפיצויי פיטורין. אולם, ההגדרה של "הרעה מוחשית" אינה ברורה, ובתי הדין לעבודה אינם מכירים בכל פגיעה בעובד כהרעה מוחשית. זאת, היות שלמעביד שמורה תמיד הזכות לקבוע את תנאי ההעסקה של העובדים, בכפוף להסכמים קודמים בניהם. בייחוד, קיימת דרישה בפסיקה כי העובד יפנה למעביד קודם לפיטורין, ויבקש ממנו לתקן את ההרעה. לכן מומלץ לא למהר להתפטר בשל כל שינוי באופי העבודה או תנאיה.

מאמרים נוספים בנושא: זכויות עובדים, זכויות עובדים במסגרת חוקי עבודה, פיטורין אחרי פחות משנה