אגרת בית משפט

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פתיחתו של כל הליך משפטי מחייבת תשלום של אגרת בית משפט. תשלום חובה שכזה משמש מקור כספי לכיסוי מסוים של הוצאות מערכת המשפט, ויותר מכך מונע פתיחה של הליכי סרק שמראש ברור שלא יצליחו. זאת, היות שתשלום האגרה מהווה תנאי מקדים לניהול ההליך, ואם היא לא שולמה בית המשפט רשאי למחוק את התיק על הסף. נוסף על כך, אם פותח ההליך מפסיד במשפט בסופו של דבר, או מפסיק את ההליך מסיבה כלשהי במהלכו, הוא לא יזכה להחזר של סכום האגרה, או שיוחזר לו חלק מהאגרה בלבד.

לרוב, סכום האגרה שיש לשלם נקבע בהתאם לאחוז מהסעד אותו תובעים, או משווי הסעד. פעמים רבות, ובהתאם לשווי התביעה, עשויה האגרה להגיע לסכומים נכבדים מאד, אשר יקשו על הגשת התביעה. לכן, חשוב מאד ללמוד על האגרות שיש לשלם, ועל האפשרויות לקבל פטור או הנחה מתשלום אגרה.

כיצד נקבעת האגרה?

גובה האגרות בבתי המשפט השונים ובהליכים שונים נקבע ב"תקנות בתי המשפט (אגרות)". בין היתר, כאשר מדובר בתביעה על סכום קצוב (סכום שניתן לחשבו באופן ברור), תעמוד האגרה על 2.5% מהסכום שנתבע, ולא פחות מ-711 ₪, וכדי לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק, יש לשלם אגרה בסך של 1700 ₪.

כיצד ניתן לבקש פטור מאגרה?

עם הגשת ההליך קמה כאמור חובה לשלם את האגרה. כדי שהאגרה לא תחסום את שערי בית המשפט בפני אנשים שאינם עשירים, ישנו הליך של בקשה לפטור מאגרה. על-פי התקנות, יש להגיש את הבקשה יחד עם מסמכי ההליך שמעוניינים לפתוח, במסמך נפרד בכתב. הבקשה תפרט את הנימוקים בגינם נטען כי יש לפטור את המבקש מאגרה.

הקריטריונים המרכזיים למתן פטור מאגרה הם חוסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום, וכן הצבעה על כך כי קיימת עילת תביעה. משכך, על הבקשה לפרט את הטיעונים שתומכים בכך שהתקיימו שני הקריטריונים הללו. בפרט, יש לתאר מדוע מוגשת התביעה וכיצד מתכננים להוכיח אותה.

התקנות מוסיפות כי לבקשה שכזו יש לצרף תצהיר בו יפרט המבקש את רכושו, כמו גם את הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, וכן יפרט את הנכסים שמחזיק בן זוגו והוריו אם הם תומכים בו כלכלית.

בית המשפט שדן בבקשה לפטור מאגרה רשאי לקבוע, על סמך הבקשה והתצהיר, כי המבקש אינו בעל משאבים מספקים לתשלום האגרה, ולכן יש לפטור אותו מהחובה. אולם, התקנות קובעות רשימה של מקרים אשר אם התרחשו בתקופה של שנתיים שקדמו להגשת בקשה, יראו את המבקש כמי שאין לו יכולת כלכלית לתשלום האגרה: אם בית משפט פטר אותו בהליך אחר מתשלום האגרה, כאשר מדובר במי שנקבע לגביו בהליכי הוצאה לפועל כי הוא "מחוסר אמצעים", כאשר המבקש הוכרז פושט רגל או כשהמבקש מקבל גמלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.

תוצאות הבקשה

במהלך הדיון בבקשה, בית המשפט רשאי לתת פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה. אם ניתן פטור מלא מאגרה, המבקש יהיה פטור מתשלום כל אגרה נוספת במסגרת אותו הליך (לדוגמה, אגרה על פתיחת הליך של בקשה לסעד זמני). על ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה ניתן לערער כפי שמערערים על החלטה שנתן אותו בית משפט. מכיוון שבקשות לפטור מאגרה מטופלות לרוב על-ידי רשמי בתי המשפט השונים, ניתן לערער על ההחלטות אל בית המשפט בו מכהן הרשם.

בהתאם לתקנות ולפסיקת בתי המשפט, מי שזכאית לקבל את האגרות היא המדינה, ולכן היא עשויה להפוך לצד בכל הליך שעוסק בתשלום אגרה. מסיבה זו, בית המשפט רשאי לבקש את עמדת המדינה בעת הדיון בבקשה לפטור (לדוגמה, כאשר אדם מבקש פטור בהליך מורכב שצפוי לגרור עלויות התדיינות משמעותיות). בנוסף, המדינה רשאית לערער על ההחלטה, גם אם לא הייתה צד לדיון בבקשה לפטור.

לקריאה נוספת:

כל בתי המשפט בישראל

ייעוץ משפטי חינם

הסנגוריה הציבורית