לילדים מגיעות זכויות מתוקף היותם בני אדם. מדובר בהשקפה חדשה יחסית, בהתחשב בכך שעד המאה ה-17 הילדים נחשבו על פי החוק לרכוש של הוריהם שיכלו לעשות בהם כרצונם.
מתחילת המאה ה-20 התחילו להכיר בילד כישות משפטית נפרדת בעניינים שונים ומאז מעמד הילד התחשק ומוגדר כאדם בפני עצמו אשר אינו מהווה רכוש של איש. כיום מכירים בילדים כביצורים עצמאיים, בעלי צרכים וזכויות משל עצמם.
האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הצהרת זכויות הילד הם הביטוי ליחס החדשני כלפי זכויות ילדים בסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת.
אמנת זכויות הילד
כדי לא לקפח את זכויות הילדים ולהדגיש את מחויבות החברה לדאוג להם ולגלות את האחריות הנדרשת כלפיהם, האו"ם ניסח את אמנת זכויות הילד. מדובר באמנה בינלאומית הקובעת את זכויות הילדים מבחינה פוליטית, אזרחית, חברתית ותרבותית. האמנה שמה דגש על כך שטובת הילד הוא השיקול המרכזי.
מרבית חברי האומות המאוחדות אישרו וחתמו על אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית.
אמנת זכויות הילד נכנסה לתוקף ב-2 בספטמבר 1991. האמנה חוברה במשך עשור על ידי ועדת האו"ם בדבר זכויות הילד. הגדרת המילה ילד נעשית בסעיף הראשון של האמנה, לפיה – כל ייצור אנושי מתחת לגיל 18, אלא אם כן חוק המדינה קובע גיל צעיר יותר.
האמנה מינתה את הוועדה לזכויות הילד כרשות מבקרת שתפקידה לפקח על יישום הוראותיה על ידי המדינות החתומות עליה. האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים. האמנה אושררה ב-191 מדינות ורק סומליה וארצות הברית לא אישרו אותה. סומליה אינה במצב בו היא יכולה לאשרר את האמנה, שכן אין לה ממשלה מוכרת.
הצהרת זכויות הילד בישראל
ההצהרה לזכויות הילד בישראל נכתבה על-ידי יצחק קדמן (מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד) וחתמו עליה נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הממשלה וכל 120 חברי הכנסת.
על פי הצהרת זכויות הילד בישראל לכל ילד וילדה יש זכויות המגיעות להם – ללא יוצא מן הכלל, וללא כל הבדל של גיל, מין, גזע, אמונה, דת, מוצא, מצב בריאותי, שכלי, נפשי או כל טעם אחר.
לכל ילד יש זכות להתפתח, גופנית ונפשית- בביטחון, בשלום, בבריאות, בשיוויון ובכבוד.
זכות למשפחה, שתדאג לו למזון, בית, הגנה, אהבה והבנה.
זכות לקבל שם וזהות.
זכות לקבל חינוך, הזדמנות שווה, והזדמנות לממש את כישרונותיו.
זכות לפרטיות, סודיות, והגנה על רכושו.
זכות שלא ינצלו אותו, יזניחו אותו, ישפילו אותו או יתאכזרו אליו.
זכות להתחשבות משפטית, הגנה מיוחדת ורגישה של מערכת החוק.
זכות להשתלבות בחברה, שיתייחסו אליו בשוויון ושלא יפלו אותו.
זכות להביע את עצמו, לדבר, להביע דעה.
זכות שיצילו אותו, ושיטופל בזמן מחלה, אסון או מצב חרום.
ומה מבחינת הזכויות והחובות הקבועות בחוק?
מגיל 10 – איסור על שינוי דתו של הילד בכפייה.
מגיל 12 – הילד הוא בעל אחריות אזרחית בנזיקין
מגיל 13 – חלה על הילד אחריות פלילית מלאה (בין הגילאים 9 ל-12 רק אחריות חלקית)
מגיל 16 – הנערה זכאי לתעודת זהות.
מגיל 17– נערה רשאית להינשא (באשר לנערים לא קיים חיוב בחוק). זכאות לדרכון עצמאי, נפרד מזה של ההורים.
מגיל 17.5 – ניתן להתגייס (או לגייס), בהסכמת הנער והוריו.
ילדים מגיל 5 – (גן חובה) ועד לגיל 16 (סוף כיתה י`) חייבים ללמוד במסגרת חוק חינוך חובה.
מגיל 18 – נחשבים לבוגרים מבחינה אזרחית. זכאים לבחור לכנסת.
חוק זכויות התלמיד
ילד הנמצא במערכת החינוך זכאי גם לזכויות מתוקף חוק זכויות התלמיד, הכוללות מספר זכויות מול מורים, יועצים ושאר הצוות החינוכי.
אולי יעניין אותך גם:
לאילו זכויות רפואיות זכאים חולים במחלות נוירומוסקולריות – מחלות שריר ועצב?
בישראל של היום, הניצבת מול הגירה המונית של ילדי פליטים וילדי עובדים זרים, ומול חדשות כואבות ומזוויעות אודות הורים ומבוגרים הפוגעים בילדיהם בכלל ובילדים בפרט – עולה השאלה בדבר חוק כללי לזכויות הילד שמוגדר על פי התפיסה המודרנית כישות אוטונומית בעלת זכויות.
מהי אמנת זכויות הילד הבינלאומית?
אמנת זכויות הילד הינה מסמך בינלאומי הצהרתי ומשפטי אותו אישרו מרבית המדינות החברות באומות המאוחדות בצורה מלאה או חלקית. אמנה זו, שחוברה במשך עשור על ידי ועדה מיוחדת (ועדת האו"ם בדבר זכויות הילד) וקיבלה את מעמדה כחוק בינלאומי באו"ם בשנת 1989, הינה האמנה עליה חתום המספר הגדול ביותר של מדינות העולם.
על פי סעיפיה, ילד הינו כל יצור אנושי מתחת לגיל 18 (אלא אם חוק מדינה קבע אחרת) והיא מבטאת הסכמה רחבה והגדרה של זכויות ילדים תוך התייחסות לפן הפוליטי, לפן הכלכלי, לפן התרבותי ולפן האזרחי שלהם. בנוסף, היא מגדירה וקובעת את החובות המוטלות על המדינות כלפי הילדים.
עקרונות מרכזיים באמנת זכויות הילד הבינלאומית
האמנה מתבססת על חמישה עקרונות מרכזיים מהם נגזרות זכויותיהם של הילדים וחובות המדינה כלפיהם:
עקרון השוויון – המגן על ילדים מפני אפליה במדינות בהן הם חיים ללא הבדלים בין היתר של אמונה, דת, מין, גזע, מצב בריאותי ומצב שכלי.
עקרון ההשתתפות – המבטיח כי במדינות השונות תינתן לילד הזכות להביע את דעתו בחופשיות בכל הליך הקשור אליו.
עקרון טובת הילד – המגדיר קדימות וערך עליון לטובת הילד מול זכויות ואינטרסים של אחרים.
עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות – אי נטילת חיי ילדים, צמצום הגורמים המביאים לתמותה שלהם, הבטחת תנאי חיים מינימאליים ואיסור גורף על שימוש באלימות כלפיהם. עקרון ההתפתחות מתייחס לסיוע של המדינות להורי הילדים על מנת להבטיח את התפתחותם.
עקרון הכשרים המתפתחים – מתייחס למניעה של חשיפת הילדים לפעולות שאינן הולמות את גילם ומצבם הנפשי והשכלי.
זכויות הילד
הזכויות הנגזרות מחמשת העקרונות המרכזיים מתייחסות לזכות לחיי משפחה, זכויות אזרחיות וחירויות, ביניהן הזכות לזהות והזכות להבעה עצמית, זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות, זכויות הקשורות בפנאי, חינוך ותרבות, זכותם של הילדים להגנה מיוחדת והזכות למניעת ניצולם, זכותם להצלה ועוד.
זכויות הילד בישראל
ישראל קיבלה את אמנת זכויות הילד בשנת 1991 ומאז הגישה לוועדת האו"ם שני דו"חות תקופתיים (על אף שהמדינות מחויבות להגיש את הדו"ח הראשון בתוך שנתיים ממועד אישור האמנה ואחר כך כל חמש שנים). כחלק מבחינת יישום האמנה דנים חברי הועדה של האו"ם בדו"חות אותן מגישות המדינות, ובסופו של דבר מפרסמת הועדה הערות כלפי המדינה וזו מחויבת להגיב עליהן בדו"ח הבא שלה.
יישום האמנה – האומנם?
עם הקמת מדינת ישראל ובמהלך שנותיה הראשונות נחקקו חוקים רבים כדוגמת חוק חינוך חובה, חוק חינוך ממלכתי וחוק הנוער שנועדו להגן על זכויות הילדים. עם חלוף השנים והחתימה על האמנה הוקמה בישראל בשנת 1997 על ידי שר המשפטים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ויישומן בחקיקה והמשפט, בראשותה של השופטת סביונה רוטלוי.
בעקבות המלצותיה נעשו שינויים בחוק הנוער בשנת 2008 ושינויים נוספים כדוגמת תיקון דיני הראיות בעת חקירת ילדים, אך יחד עם זאת מרבית מהמלצותיה לא יושמו ואינם עונים על רוב סעיפי האמנה כמו גם אינם מותאמים לצרכי המציאות העכשווית.
מהדו"ח האחרון שהגישה ישראל לוועדה בשנת 2010 ניכר כי עדיין לא נחקק בישראל חוק כללי לזכויות הילד, לא גובשה אסטרטגיה לאומית ברוח האמנה ולא הוקם גוף ממשלתי שיהיה אחראי על בקרה ויישום שלה.
למידע נוסף ראו גם:
אולי יעניין אותך גם:
חיסכון לכל ילד – זו זכותכם ושל ילדכם
