מדינת ישראל ידעה מלחמות רבות במשך השנים. בששת העשורים בהם קיימת המדינה ידענו מלחמה רצינית בכל עשור, ובין לבין מבצעים בהיקפים גדולים. ההתקפות החוזרות ונשנות של האויב המצוי לרוב זרעו במדינתנו הרס רב בנפש וברכוש.
כבר בשנותיה הראשונות של המדינה, ידעה לתת על כך את הדעת באמצעות החוק למס רכוש וקרן פיצויים.
מטרות החוק הן יצירת תהליך מסודר אשר במסגרתו יוכלו האזרחים לקבל פיצויים בשל נזקי מלחמה בצורה יעילה והוגנת.
מה עומד מאחורי החוק
בבסיס תיקון החוק עומדת ההבנה כי מדינת ישראל הינה מדינה סוציאלית, בה כל תושביה ערבים זה לזה. במצב של מלחמה נפגעים אזרחים מסוימים בנפש ורכוש, ולא כלל אזרחי המדינה כגוף אחד, אך שלטונה של מדינת ישראל מכיר בכך כי אזרח הנפגע כתוצאה ממלחמה לא נפגע ספציפית כאדם פרטי אלא בתור חלק מקולקטיב שנמצא תחת התקפה.
מתוך ההבנה הזאת חוקק חוק זה הקובע כי הפיצויים בגין נזק לנפש ולרכוש שנובע כתוצאה ממלחמה ישולם לאזרח הנפגע מקופת ביטוח כללית אשר רוב הכנסותיה מגיעות ממשלמי המיסים, כך נוצר מצב של ביטוח הדדי של כל אזרחי המדינה. כבר בשנת 1948 הוקמה "הקרן הישראלית לביטוח הדדי מנזקי מלחמה בע"מ" שתפקידה היה לבטח את אזרחי המדינה. בשנת 1951, עם תיקון החוק לפיצוי נזקי מלחמה פורקה הקרן והפיצויים שולמו מקופת המדינה.
מה מחשיב החוק כ"נזק מלחמה"
החוק מגדיר כי נזק מלחמה הינו כל נזק הנגרם כתוצאה מפעולות איבה או פעולות של צבא סדיר של מדינות עוינות לישראל במהלך מלחמה, או על ידי צבא ההגנה לישראל במהלך מלחמה. לצד נזקי מלחמה מגדיר החוק נזק עקיף כנזק שנגרם כאי מיצוי הפוטנציאל הרווחי הגלום באחזקותיו השונות של יישוב שנפגע כתוצאה מפעילות של צבא אויב או צבא ההגנה לישראל במהלך מלחמה.
החוק מגדיר אמנם את נזקי המלחמה והנזקים העקיפים ואף מחייב את האוצר לשלם פיצויים בגין נזקים אלה, אך אין הגדרה ממשית לגובה כלל הפיצויים ולזהותם המדויקת של הזכאים לפיצוי מלחמה. החוק מסמיך את שר האוצר כבעל שיקול הדעת בדבר הפיצויים בתחומי השמאות לנזקים, זהות הזכאים, גובה התשלומים לנזקי המלחמה, קביעת הכללים לביצוע תשלומי הפיצויים בפועל, ולקביעת הערבויות לזכאי הפיצויים.
החוק מגדיר בנוסף לסמכות זו כי על שר האוצר לנהוג לפי זכויות היסוד של האדם ולעמוד בקריטריונים וסטנדרטים של סבירות ומידתיות תוך כדי שמירה על כבודם של נפגעי המלחמה ופעולות האיבה.
פיצויים בגין רכוש שניזוק
ישנם כמה סוגי נכסים אשר המדינה מחויבת בפיצוי עליהם כתוצאה מנזקי מלחמה והם:
- קרקע פרטית.
- קרקע חקלאית.
- יבול חקלאי.
- בנין או מבנה בתהליכים.
- מכונות, רהיטים ומתקנים המיועדים לשימוש מסחרי ועסקי.
- כלי רכב.
- בריכות שחייה ציבוריות ופרטיות.
- מבנים ארעים.
- כלי שייט וטייס.
בנוסף, קובע החוק חובת סיפוק דיור חלופי במקרה של אובדן או נזק רציני למבנה המשמש למגורים.
במקרה של נזק לרכוש פרטי כגון מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ביגוד ומוצרי טקסטיל ורהיטים המיועדים לשימוש ביתי, קובע החוק גובה מקסימלי לתשלום פיצויים לפי החלוקה ליחיד, הורה יחיד, זוג נשוי, או זוג ידוע בציבור, תוספת תשלום בעבור כל ילד, ולמבוגר הגר עם זוג או עם אדם יחיד.
אולי יעניין אותך גם:
זכויות ותיקי מלחמת העולם השניה
