לבית המשפט מוגשות תביעות רבות בנושא של רשלנות רפואית. במסגרת ברור תביעה כזו, צריך בית המשפט לקבוע:
- אם היתה חובת זהירות של התובע כלפי הנתבע;
- אם התובע התנהל ברשלנות; (האם הרופא התנהל כפי שרופא סביר צריך היה להתנהל)
- אם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות והנזק;
- ואם נגרם נזק ומה היקפו;
מה המשמעות מאחורי המונחים: האדם הסביר / הרופא הסביר?
משמעותו של המונח האדם הסביר הוא עמידה בנורמה מקובלת או סטנדרט מסוים. רמת הזהירות הנדרשת מהרופא היא רמת זהירות של הרופא הסביר. הרופא מחויב בזהירות כלפי המטופל שלו, ועליו להיות מסוגל לצפות נזק כתוצאה מטיפול לא מתאים. אם ההתנהלות שלו אינה עומדת בחובת הזהירות ועקב כך נגרם למטופל נזק – יתכן והוא התנהל ברשלנות. במבחן הרופא הסביר מבקשים לבדוק אם הטיפול שקיבל התובע היה טיפול סביר שעמד בסטנדרט מקובל. הבירור הזה הוא מבחן הרופא הסביר. בודקים אם הרופא סטה מהאחריות שחלה עליו בתפקידו כרופא בנסיבות הקיימות, בהשוואה לרופא סביר שהיה נוהג אחרת.
מה נחשבת התנהלות סבירה?
בודקים אם הרופא פעל על סמך ידע מעודכן, שיקול סביר ומקובל, במקצועיות, האם סטה ממה שמקובל , האם צפה את תוצאות הטיפול.
מעשה רשלנות רפואית
רשלנות רפואית היא טיפול רפואי חריג מהמקובל שהתנהל שלא בזהירות ובכך גרם לנזק לחולה. כלומר, ניתן טיפול שהוא פחות מהסטנדרט המצופה מהרופא. כאשר מוכחת חריגה מהתנהלות של רופא סביר, ונזק – מדובר ברשלנות.
קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות והנזק
בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח שעקב כך שהרופא המטפל סטה מהחובה והאחריות שחלים עליו כלפי המטופל – נגרם נזק למטופל – זהו הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות והנזק. על התביעה להוכיח שמעשה הרשלנות הוא זה שגרם לנזק, וחייב להיות נזק כדי לחייב בפיצויים.
איך קובעים את סטנדרט הרופא הסביר?
כדי לבחון אם הרופא התנהל כרופא סביר על התביעה לצרף חוות דעת רפואית שנכתבת על ידי רופא מומחה בנושא התביעה. הסטנדרט של הרופא הסביר נבחן לפי חוות דעת של מומחה. הרופא המומחה יסביר את המקרה ומהי החריגה המנוגדת לאחריות הנתבע, וכיצד היה צריך הנתבע להתנהל באותו מקרה בפועל.
כמו כן בוחנים גם את הסיכויים והסיכונים של טיפול שניתן היה לעשות, ומה היה מקובל, לעומת הטיפול שניתן בפועל. בודקים אם הטיפול היה סביר.
בית המשפט בוחן את טיבו של הטיפול שניתן ואם קיים קשר סיבתי בין הטיפול לנזק שנגרם. את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות והנזק בודקים גם לפי עובדות שנבדקות על ידי מומחה רפואי, וגם לפי הסיבה שגרמה לנזק.
על פי חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הספציפי לתביעה, לומדים מהי הנורמה הנדרשת, והאם הרופא והצוות הרפואי התנהלו באופן סביר ולא חרגה מהמקובל.
באילו נקודות זמן בוחנים את התנהלות הרופא?
טרם מתן הטיפול
בודקים אם הרופא הסביר לחולה את הסיכונים שבטיפול ואת האפשרויות העומדות בפניו. על פי זכויות החולה, על הרופא לקבל הסכמה מדעת לטיפול מצד החולה. לפני שהחולה נותן את הסכמתו לטיפול עליו להבין את הטיפול, הסיכויים והסיכונים שבו, ואם קיימות אופציות אחרות.
רופא סביר צריך לבדוק אם המטופל הוא בקבוצת סיכון, לעשות בדיקות מתאימות ולבדוק אם הטיפול אכן מתאים לו. כאשר נותנים תרופות מסוימות על הרופא לבדוק אם הן מתאימות לחולה ואינן מסכנות אותו.
במהלך הטיפול
כחלק מברור התביעה בנושא רשלנות רפואית, בודק בית המשפט אם הרופא המטפל התנהל בנסיבות המקרה כמו שרופא סביר היה צריך להתנהל : הסתמך על ניסיון ומידע מקצועי מעודכן ומתאים לאותו מקרה, ועשה שימוש במכשור המתאים. הטיפול צריך להיות לפי התנהלות וסטנדרט מקצועי שנסמך על ידע. בודקים אם הרופא פעל כפי שמקובל במקרה הנדון. על הרופא לעמוד בדרישה מסוימת גם בניסיונו, בהתנהלותו, בציוד בו הוא משתמש, בידע שלו, ובמקצועיות של הצוות המלווה שבחר.
לאחר מתן הטיפול הרפואי
סטנדרט הרופא הסביר נבחן גם אחרי שניתן טיפול וזאת במסגרת מעקב אחרי המטופל לאורך תקופה ארוכה. אם הרופא המטפל לא עקב ולא גילה שמחלה מסוימת פרצה שוב אחרי הטיפול שניתן, או לא הנחה את המטופל לגבי תרופות או הגבלות מסוימות, יתכן ומדובר במעקב רשלני ותקום עילה. המעקב הוא חלק מהטיפול וגם לגביו חלה חובה של הרופא להתנהל בסטנדרט שעומד במבחן הסבירות. בודקים אם הרופא עקב אחרי החולה, הזמין אותו לביקורות, ובדק שאין חריגה כלשהי במצבו הרפואי.