כאשר טיפול רפואי לא מצליח, או אפילו משתבש, עשוי להיגרם למטופל נזק ניכר. באופן דומה, יתכן גם שהימנעות של איש רפואה מהמלצה על טיפול חיוני או מועיל עשויה להוביל לפגיעה ממשית במטופל. ייתכן כי יהיה מדובר רק בהוצאה כספית נוספת לצורך טיפול, אך אפשר גם שיגרמו הרעה במצב הבריאותי, התמשכות הטיפול ועוד. במקרים שכאלו, עולה מאליה כמעט השאלה מה ניתן לעשות כדי לזכות לפיצויים בשל רשלנותו של המטפל.
אולם, ראשית יש לבחון האם בכלל מדובר ברשלנות – שכן לא מצופה מרופאים להצליח תמיד ולעולם לא לטעות. כאשר עוסקים ברשלנות רפואית ניתן לחשוב על טיפול שהשתבש בשל התנהלות הרופא המטפל, צוות בית החולים ועוד. אולם, לרוב מדובר ברשלנות מצד רופאים, ומבחינה מעשית הצעדים להתמודדות עם נזק שגרם כל גורם בצוות הרפואי הם זהים.
מהי רשלנות רפואית
מבחינה משפטית, רופא חייב לנקוט זהירות בפעילותו למול החולה, ואם הוא לא נוהג כפי שמצופה מרופא סביר, מדובר ברשלנות רפואית. במילים פשוטות, כאשר רופא מבצע פעולה רפואית או ממליץ על קו פעולה כלשהו, כאשר רופא סביר וזהיר לא היה עושה כן, ניתן לטעון כי הוא היה רשלן. גם כאשר רופא לא מבצע פעולה רפואית (אפילו המלצה על נטילת תרופה מועילה), כאשר מצופה ממנו לעשות כן, על-פניו מדובר ברשלנות. בתי המשפט מכירים במגוון רחב של מעשים ומחדלים של רופאים כרשלנות רפואית. לדוגמה, חוסר של הסבר מלא על הסיכון שכרוך בניתוח, עלול להיחשב רשלנות רפואית במקרה שבו הנזק התממש. מנגד, יש לזכור כי לא בכל פעם שנגרם נזק בלתי צפוי למטופל אפשר לטעון שמדובר ברשלנות רפואית. גם ברפואה, לעיתים הדברים פשוט לא מצליחים.
מקרי רשלנות רפואית נפוצים מתרחשים בזמן ההריון כאשר לא מבוצעות בדיקות נחוצות או שהן אינן מפוענחות בצורה נכונה, במהלך הלידה, בזמן ביצוע ניתוחים פלסטיים (מקרים רבים קורים במהלך הסרת שיער בלייזר או ניתוחי חזה) וכן רשלנות על ידי צוות רפואי בבתי חולים ובקופות החולים.
הגשת תביעה לפיצויים
הצעד הטבעי הוא הגשת תביעה בגין הנזקים שנגרמו לכם. כאשר נראה לכם כי נפגעתם בשל רשלנות רפואית, אתם אלו שצריכים להוכיח כי הרופא התרשל, וכי הנזק ממנו אתם סובלים לא היה נגרם אילו הרופא היה פועל כפי שמצופה ממנו. חשוב להבין כי נושא הרשלנות הרפואית בכלל ודרכי הוכחת הנזק והפרת חובת הזהירות של הרופא בפרט, הם סבוכים וטכניים למדי. לפיכך, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בנושא הרשלנות הרפואית, שיגיש בשמכם תביעה לפיצויים.
הרופאים ואנשי הצוות הרפואי בישראל, רובם ככולם, מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית שהסדירו בעצמם או שהסדיר המוסד הרפואי בו הם עובדים. לכן, התביעה תהיה לא רק נגד המטפל ומקום העבודה שלו, אלא גם נגד חברת הביטוח. אלו מצדם, יעשו מאמצים רבים כדי להביא לדחיית התביעה, אך אם ייקבע שהייתה רשלנות רפואית, יהיה מי שישלם את הפיצויים.
היעזרות במומחה רפואי
לצד עורך הדין שילווה את התביעה, תזדקקו גם להוכיח טענות שונות העוסקות ברפואה ובתחום בו טיפל בכם הרופא שהתרשל. לדוגמה, אם רופא אורטופד שטיפל בכם המליץ על ניתוח שגוי, תזדקקו לחוות דעת רפואית בתחום האורטופדיה, שקובעת כי הרופא היה אמור לדעת על אפשרויות אחרות המתאימות יותר עבורכם ושההמלצה השגויה הובילה להיווצרות הנזק. לשם כך, עורך הדין שתשכרו יאלץ לקבל חוות דעת רפואית מרופא אחד לפחות. לקבלת חוו"ד לחצו כאן
אפיקים נוספים
לעיתים לא די בתביעה לפיצויים, וזאת בעיקר במקרים של רשלנות רפואית חריגה. לצד הגשת תביעה, ניתן להגיש תלונה למשרד הבריאות, אשר תיבדק על ידי נציב קבילות הציבור. לאחר בדיקה שכזו, יכול משרד הבריאות לנקוט צעדים משמעתיים כנגד המטפל. בנוסף במקרים חריגים במיוחד, הרשלנות הרפואית עשויה להיות גם רשלנות פלילית אשר תצדיק תלונה במשטרה. למשל, כאשר יש חשד שרשלנות רפואית גרמה למות החולה, בפני משפחתו פתוחות כל האפשרויות – הגשת תביעה אזרחית, הגשת תלונה למשרד הבריאות וכן פנייה בתלונה למשטרה. לחלופין, ניתן להמתין לסיום הבדיקה של המשטרה או משרד הבריאות, ורק לאחר מכן להגיש תביעה לפיצויים.