כיום חיים במדינה למעלה משש מאות אלף בני אדם בעלי מוגבליות נפשיות, פיזיות או שכליות. מדובר באנשים נכים באופן פיזי, עיוורים, חרשים וכדומה, הזקוקים למתקנים מיוחדים ולמכשירים שונים כדי להשתלב ולהסתדר באופן תקין במהלך החיים הסובב אותם. אותם אנשים מופלים לרעה בתחומים שונים בחיים. מרבית המקומות הציבוריים בלתי נגישים עבורם, הם נשלחים פעמים רבות להתגורר במוסדות רחוקים מהקהילה החברתית, שיעורי האבטלה בקרבם גבוהים מאוד, ילדים עם מוגבלויות לומדים בחינוך מיוחד, כאשר המסגרות הרגילות אינן נותנות מענה עבורם.
תופעה זו מביאה לכדי ניכור מצד החברה האנושית כלפי אותם אנשים. הסטיגמות הולכות ומתחזקות ונהיות מושרשות יותר ויותר. אנשים בעלי מוגבלויות מתקבלים כאנשים שונים, כחריגים, כמי שלא יכולים לתפקד בשוק העבודה ועוד. הדיעות הקדומות גורמות לריחוק האנשים בעלי המוגבלויות מהחברה הרגילה.
בשנת 1998 נחקק באופן סופי חוק שיוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, כדי להקטין, עד כמה שניתן, את הפער החברתי שקיים ולצמצם את הפער שבין מציאות חייהם היום יומית לבין כבוד האדם ועקרונות השיוויון בחברה.
מה נכלל בחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות?
עקרונות היסוד: זכויות נכים הן אותן הזכויות הבסיסיות של כל אדם: שוויון, כבוד, לקחית חלק פעיל בחברה והשתלבות בה. הוא יכול לקבל החלטות לגבי חייו. כל הדברים הללו ייעשו במסגרות משותפות לכלל הקהילה ולא במסגרת מיוחדת המנותקת חברתית חהקהילה הסובבת.
תעסוקה: אדם בעל מוגבלויות, שנמצא כשיר לעבודה, לא יופלה בנוגע לקבלתו לעבודה, בקידום במקום העבודה, בתנאי ההעסקה ובנושא הפיטורין. המעסיק חייב להתאים את דרישות העבודה ואת מיקום העבודה לעובד בעל המוגבלות, ולא משנה מה היא המוגבלות. הווה אומר, להפוך את המקום לנגיש פיזית עבור נכים, לאפשר שעות עבודה גמישות להורה של ילד עם מוגבלות, לאפשר למועמד לעבודה בעל ליקויי למידה את התנאים המירביים שיקלו עליו בעת בחינות הכניסה, כך שיוכל להוכיח את עצמו בצורה הטובה ביותר, וכדומה.
תחבורה ציבורית: אוטובוסים, רכבות, מטוסים וכלי שייט למיניהם חייבים להיות מותאמים לצרכיו הפיזיים של האדם בעל המוגבלות ונגישים עבורו.
מקום חניה: בתחום זה, החוק מתיר לרכב בעל "תו נכה" לעמוד במקום בו החניה אסורה, אך בתנאי שאין באיזור חניה מותרת לנכים או שכל החניות הללו תפוסות, בתנאי שבאיזור בו הנכה חונה את רכבו אין חניה מותרת רגילה או שכל המקומות תפוסים, או בתנאי שחניית הרכב לא מהווה סכנה להולכי הרגל, אינה מפריעה לתנועה הסדירה ומאפשרת מעבר של אנשים ועגלות.
נגישות: על המדינה להפוך את המקומות הציבוריים לנגישים עבור אנשים עם מוגבלויות.
משרדי ממשלה, בתי משפט, מוזיאונים, בתי מלון, מסעדות, בתי קפה, בתי כנסת, בתי עלמין ועוד, חייבים להפוך לנגישים. הדברים כוללים- רמפה, מעלית, כריזה במעלית, כתב ברייל, מערכות הגברה שונות ועוד. החוק קובע עוד כי במידה ויימצא מקום ציבורי שאינו נגיש עבור אותם אנשים, יוציאו נגדו צו.
נציבות שיוויון זכויות: גוף ייצוגי שפועל מטעם המדינה ונועד לקדם את הזכויות של בעלי המוגבלויות ולדאוג לביצוע הוראות חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות.
המטרות העיקריות שבגללן נחקק החוק, על סעיפיו השונים, הן כדי להגן על כבודם של האנשים בעלי המוגבלויות ועל החופש שלהם כבני אדם, לדאוג שזכותם להיות חלק פעיל ושוויוני בתחומי הקהילה השונים תוכר על ידי כולם, ולאפשר להם לחיות חיים עצמאיים בכבוד באמצעות מתן מענה לצרכייהם, על כל הסוגים.
