מדינות מפותחות בעולם מבינות שרק חינוך הולם לבניהן ובנותיהן יביא להיווצרות אוכלוסיה משובחת ואחוזי פשיעה נמוכים. לכן, במדינות הללו אפשר למצוא חוק חינוך ממלכתי כמו חוק חינוך חובה הקיים בישראל ומעניק חינוך בחינם לאוכלוסיית הילדים והנוער.
חוק חינוך חובה (חוק לימוד חובה 1949), הוא אחד החוקים החשובים ביותר עבור מדינת ישראל ואזרחיה. חוק זה, מטרתו להביא לשוויון וצמצום פערים.
אחת מזכויות הילד החשובות ביותר היא הזכות לחינוך הוגן ושוויוני.
במדינת ישראל, חוק חינוך החובה היה בין החוקים הראשונים שחוקקו, עם קום המדינה באלף ארבע מאות ארבעים ותשע. החוק מחייב את המדינה לספק חינוך חינם לילדים בגילאי שלוש עד שמונה עשרה.
החוק מחייב גם את הורי הילדים לרשום את ילדיהם למוסד לימודים רשמי ומוכר. שאם לא כן, עלולים ההורים לעמוד לדין. עם זאת קיימת להורים אפשרות לחינוך ביתי, הילדים לא הולכים לבית הספר, אלא נשארים בבית והוריהם מחנכים ומלמדים אותם על פי תוכנית הלימודים.
חוק באכיפת הרשות המקומית
הרשות המקומית היא השלוחה מטעם המדינה לקיים את חוק חינוך חובה. מתפקידיה, להקים בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר ייחודים לסוגי האוכלוסייה שברשות המועצה האזורית. הקמת בתי ספר לשימושם של קהילות מסוימות, תלוי בביקוש ובמספר בתי הספר המשרתים קהילה זו באזור.
הרשות המקומית תדאג גם לציוד לימודים עבור תלמידיה, מחברות, ספרים וכלי כתיבה.
עם זאת, נהוג שההורים רוכשים ציוד זה עבור ילדיהם, אלא אם המשפחה במצב כלכלי קשה, או שמדובר בילד ללא משפחה. כמו כן, מחויבת הרשות בביטוח תאונות לתלמידים, סכום הביטוח נגבה מההורים ועומד על כשלושים שקלים בערך, לשנת לימודים.
שינויים בחוק לאורך השנים
עם השנים חלו תמורות בחוק החינוך הממלכתי. בתחילת דרכו, כלל החוק ילדים מגיל חמש ועד לגיל שלוש עשרה או ארבע עשרה. בהדרגה נוספו לחוק גם כיתות ט' עד יב'. כיתות יא'-יב' נוספו לחוק חינוך חובה, בשנת אלפיים ושבע. מטרת החוק הייתה למנוע נשירת תלמידים בכיתות אלו, היות ומרביתם הגיעו לפשע ועבריינות. החוק בעצם כופה על בית הספר שלא לסלק תלמידים, אלא להתמודד עימם. מצד שני, הוא מונע מההורים לשלוף את בניהם מספסל הלימודים, בכדי שאלו יוכלו לעבוד.
במקביל להארכת גיל חינוך חובה, הוקדם חוק חינוך חובה לגילאי שלוש, הצורך בהקדמת הגיל נוצר בעקבות עלייה של מאות אחוזים בהצטרפות הכוח הנשי למעגל העבודה. למרות הקדמת גיל חינוך החובה, הוא טרם יושם במלואו. מי שעבר את גיל חינוך חובה, אך טרם סיים את לימודיו, מסיבת חוסר הצלחה או כל סיבה אחרת, רשאי לפנות לשר החינוך בבקשה לסיים את לימודיו בחינם. השר בהתייעצות עם משרד החינוך והתרבות יכול לאשר בקשה זו.
תכנית הלימודים
תוכנית הלימודים במוסדות המוכרים, תיקבע על ידי שר החינוך והתרבות. קיימת תוכנית ליבה בסיסית עליה יוסיף השר תוכנית מותאמת לאוכלוסיה, בשפה המדוברת באוכלוסיה, עברית או ערבית. כל מוסד חינוכי יתוקצב ממשרד החינוך, בתנאי, שתילמד תוכנית הליבה, מקצועות בסיסיים המחויבים בכל בית ספר. בין המקצועות הליבה, אנגלית, חשבון ומדעים. במוסד החינוכי תשולב תוכנית השלמה, בבתי ספר דתיים למשל ישולבו מקצועות יהדות.
קיימת אפשרות להסב בית ספר ממלכתי לבית ספר ממלכתי דתי, בשביל ההסבה נדרשת חתימת רוב הורי התלמידים. ובשנים הראשונות בית הספר יציב רכז יהדות, שבאחריות הטמעת מקצועות היהדות עבור בית הספר.
במידה וחסר בית ספר יסודי המתאים לאוכלוסיה מסוימת , בתחום הרשות המקומית, ההורים רשאים לדרוש את פתיחתו של בית ספר כזה. כמו כן, רשאי השר לצוות את הרשות להקים את בית הספר ולתחזקו. מוסד הלימודים ידאג ששבוע הלימודים יתפרש על פני שישה ימים בשבוע, ראשון עד שישי, פחות מזה, מצריך את אישור השר.
למידע נוסף ראו גם: זכויות מורים בישראל
