קיים שוני מהותי בין אזרחות ישראלית לאזרחות במדינות אחרות, בישראל, תנאי כמעט הכרחי הוא דת האדם, אם הוא יהודי יש לו זכות להתאזרח ולהתגורר במדינת ישראל. הסיבה בגינה יש עדיפות ברורה ליהודים, היא רצון המדינה והאזרחים לשמור על צביון ורוב יהודי במדינה.
עם זאת, הממשלה אינה מתעלמת מאזרחים שאינם יהודים והתגוררו פה טרם הוקמה מדינת ישראל, עבורם חוקקו חוקים שונים שבאים להסדיר את מעמדם וזכויותיהם.
מדינת ישראל, היא מדינה יהודית, מטרתה מבחינת מתן אזרחות לתושבים היא לשמור על רוב יהודי בארץ. אזרחות תינתן בראש ובראשונה ליהודים מכוח חוק השבות, חוק זה מעניק זכות לכל אדם יהודי, מכל מדינת מוצא, לעלות לארץ ישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
מטעם חוק זה, זכאים גם בניו ונכדיו של היהודי לעלות ארצה וגם בני זוגם הלא יהודים.
[addw2p name="nosafot"]
הקריטריונים לאזרחות מתוקף שייכות לעם היהודי
ההשתייכות של אדם לדת היהודית, נקבעת מהאם, כלומר, על מנת להוכיח את יהדותו של אדם, עליו להיות בנה של אם יהודיה, שהיא ביתה של יהודיה וכן הלאה, מספר דורות מעלה.
משתמע מכך גם, שאם גבר יהודי הוליד ילדים עם אישה שאינה יהודיה, בניו אינם יהודים. אף על פי כן, גם גבר יהודי, שבת זוגתו אינה יהודיה, זכאי לעלות ארצה עם אשתו, ילדיו ונכדיו מכוח חוק השבות. עם זאת, בני משפחתו האחרים, כגון גיסו או בן דודו, לא זכאים לעלות, אלא, אם הוכיחו את יהדותם בעצמם.
מעמדם של לא-יהודים
במדינת ישראל, קיימים אזרחים שאינם יהודים, מצב מיוחד זה קורה בשל קיומם של חוקים נוספים הנוגעים למתן אזרחות במדינת ישראל.
מדינת ישראל הוכרזה באלף תשע מאות ארבעים ותשע, לפני תקומתה התגוררו בארץ ישראל תושבים שאינם יהודים. לאחר קום המדינה ניתנה אזרחות לכל התושבים הללו, שהתגוררו בארץ ישראל לפני שנת חמישים ושתיים שנים, עוד מימי המנדט הבריטי. כמובן שגם הדורות הבאים של הלא יהודיים זכאים לאזרחות, אך זה מכוחו של חוק אחר, חוק הלידה. עניין נוסף הקשור לחוק זה, מתייחס לישראלי, שילדיו נולדו בארץ אחרת. ילדיו יקבלו אזרחות, גם בלא ידיעתם. עם זאת, החוק מוגבל לדור אחד, ונכדיו שאינם ילידי הארץ, אינם זכאים לאזרחות, אלא אם מתקיימים בהם התנאים האחרים למתן אזרחות ישראלית.
הגשת בקשה לשר הפנים
חוקים נוספים מתייחסים למעוניינים להשתקע בארץ ישראל אך אינם זכאים לכך. במקרה זה, יש מספר תנאים, שאם עמד בהם האדם, הוא רשאי להגיש בקשה מיוחדת לשר הפנים.
בין התנאים, מגורים בישראל שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים האחרונות, תושבות קבע, ידיעת השפה העברית ברמה בסיסית לפחות ונכונות לוותר על אזרחות אחרת.
משהוגשה הבקשה, ייבחן שר הפנים גם את כוונתו של המבקש להשתקע במדינת ישראל. שר הפנים, עשוי לאשר אזרחות גם לאלו שאינם עומדים בקריטריונים שהוזכרו, מכוח ההענקה. בדרך כלל, שר הפנים ישתמש בכוח זה במקרים מיוחדים, בהם יש נאמנות או זיקה יוצאת מן הכלל למדינת ישראל או לעם היהודי.
אזרחות כתוצאה מנישואין
מדינת ישראל היא מדינה הרשומה באו"ם, מכורח כך, עליה לאמץ מספר חוקים ואמנות בינלאומיות. ביניהן חופש הנישואין ואיחוד משפחות, כך שאם אזרח ישראלי נישא ללא יהודיה, היא תקבל אזרחות ישראלית אוטומטית. לגבי עובדים זרים בישראל, תינתן אזרחות בתנאי שאחד מבני הזוג היה אזרח ישראלי טרם הנישואין. החוק מתייחס למצב בו יש נישואין בין ישראלי לאזרח ממדינה אחרת, המוגדרת כמדינת אויב, במצב זה לא תינתן אזרחות לבן הזוג.
חותם האזרחות הישראלי מעניק חובות וזכויות לאזרח. בין הזכויות, הזכות להצביע, הזכות לקבלת שירותים ממשלתיים וקצבאות . החובות כוללות תשלומי מיסים ושמירת אמונים למדינת ישראל.
