האגודה לזכויות האזרח קמה מתוך חזון ומטרה לעזור לאדם כפרט ולהפוך את העולם למתוקן. הצורך בארגון נבע מכך ששמירה על זכויות האדם חייבת להיות משוחררת מכל קשר לשלטון, בכדי שהיא תהיה ללא פשרות. בישראל צורך זה גדול יותר, מכיוון שהדאגה לביטחון ולכלכלת המדינה דוחה לרוב את נושא זכויות האדם.
מבנה האגודה
חברי האגודה הם צוות מקצועי, מתחומים שונים, ומתנדבים, שמגיעים מרקעים של משפט, עיתונות, חינוך ואקדמיה. האגודה לזכויות האזרח פועלת בשלושה מוקדים: ירושלים, תל אביב וחיפה, בהן ממוקמים משרדי האגודה הכוללים יחידה לפניות הציבור. עד שנת 2009 מרכז האגודה היה בעיר ירושלים, אך לאחר מכן מרכז האגודה עבר לתל אביב.
פעילויות האגודה לזכויות האזרח
האגודה הוקמה בישראל בשנת 1972 והיא פועלת למען הגנה על זכויות אזרחיה בכל זמן ובכל מקום בו הרשויות פוגעות בהן. האגודה מובילה פעילות משפטית, ציבורית וחינוכית רחבת היקף, כגון העברת סדנאות חינוכיות בנושא, הגשת עתירות לבתי משפט, עריכת קמפיינים, קידום חקיקה ומדיניות, הפעלת קו חם לציבור וכדומה. פעילויות האגודה מתבצעות בעזרת תרומות של תומכים, של מתנדבים ושל קרנות שונות, ולא מתקבל כל מימון מגורמים ממשלתיים.
פעם בשנה, בכל 10 בדצמבר, מציינת האגודה את "יום זכויות האדם הבינלאומי", ומקיימת אירועים שונים בשיתוף ארגוני זכויות אדם אחרים, משרד החינוך וקול ישראל.
במה עוסקת האגודה?
האגודה לזכויות האזרח היא כיום הארגון הגדול ביותר שקיים במדינה, בנוגע לזכויות אדם. באגודה פועלים באופן מתמיד, כדי ליצור את השינויים החברתיים והמערכתיים הגדולים, שנדרשים לצורך שמירת זכויות האזרח. המטרה הרחבה היא לגרום לשיח ציבורי בנושא ושאזרחי המדינה יחיו במציאות שנותנת מקום ראוי לכבוד האדם, שומרת על זכויותיו ומגנה עליו בעת הצורך.
האגודה לזכויות האזרח עוסקת בשלל נושאים הקשורים בשמירה על זכויות:
- שמירה על חופש הביטוי של האזרח "הקטן".
- מתן אפשרות למימוש זכויות רפואיות והזכות לבריאות.
- הגנה על זכויות האדם בשטחים אותם כבשה המדינה.
- שמירה על חופש הפולחן- החופש לקיים את מנהגי הדת, כל אדם ודתו הוא, ולקיים את דרכי הפולחן שלה, כל עוד הדרכים אינן פוגעות בזכויות אנשים אחרים.
- ניהול מאבק כדי להגיע לשוויון אזרחי מלא לכולם.
- הגנה על פרטיות האדם בתחום התקשורת באינטרנט.
מישורי פעילות האגודה
האגודה פועלת למען שמירה והגנה על זכויות אזרחי המדינה במספר מישורים שונים:
- מישור החקיקה– האגודה יוזמת הצעות חוק בנושאים הקשורים לזכויות האזרח ומקדמת אותם הלאה. האגודה פועלת רבות כנגד הצעות חוק ממשלתיות שעלולות לגרום לפגיעה בזכויות האדם.
- מישור משפטי– האגודה משתתפת בדיונים מול הערכאות שיפוטיות, בהן עתירות רבות לבג"ץ.
- מישור חינוכי וציבורי– האגודה עורכת כנסים ואירועים בנושא זכויות האזרח, מוציאה לאור פרסומים חינוכיים, מקיימת השתלמויות של עובדי חינוך במסגרת מערכת החינוך והרווחה, ובקרב כוחות הביטחון.
- מישור בינלאומי– נציגי האגודה מופיעים בפני וועדות האו"ם אשר עיסוקן הוא בזכויות אדם, ומציגים להן דוחות. כמו כן, הנציגים משתתפים בכנסים בסדר גודל בינלאומי, והם חברים בפדרציה הבינלאומית, המאגדת ארגונים של זכויות אדם מרחבי העולם.
עם השנים, בעקבות פעילויותיה הענפות של האגודה לזכויות האזרח, שהייתה הארגון היחיד לזכויות אדם במדינה, צצו ועלו ארגונים נוספים לזכויות אדם הפועלים בנושאים ממוקדים, כגון זכויות עובדים, הזכות לבריאות, זכות חופש הדת, זכויות עובדים זרים, זכויות נשים, זכויות ילדים, זכויות ערביי ישראל וכדומה. מרביתם של האנשים המפעילים כיום את הארגונים, פעלו בתחילה באגודה לזכויות האזרח, אך עזבו אותה על מנת להקים ארגון נפרד וממוקד.
