חולים במחלות נפש מתקשים לעיתים לעמוד על זכויותיהם ונתונים לרוב להחלטות של אחרים. מדינת ישאל חוקקה מספר חוקים שנועדו להגן על זכויות נפגעי נפש, החולים במחלות נפש המאושפזים במוסדות או לכאלה שאינם מאושפזים.
מרביתם של נפגעי הנפש אינם מאושפזים במוסדות והם חיים בקהילה בצורה כזו או אחרת בהתאם למצבם הנפשי. בשנת 2000, עם כניסתו של חוק השיקום, החלה הגישה כי יוטב לנפגעי הנפש להיות משולבים בקהילה ועל כן הם זכאים להליך שיקומי תומך. שירותי השיקום במדינת ישראל נוקטים בעמדה כי עדיף לנפגעי הנפש לנסות ולחיות חיים נורמטיביים ככל האפשר ועל כן ישנן מספר תקנות לשמירה על זכויות אשר עוזרות לו להשתלב בחברה. על כן, המטרה הראשונית היא לנסות ככל הניתן לשלב את נפגעי הנפש במקום תעסוקתי המתאים לו ומתן עזרה סוציאלית פרטנית.
הזכאים לשיקום מטעם המדינה הם נפגעי נפש שמוכרים למוסד לביטוח לאומי כבעלי נכות נפשית של 40% לפחות.
תעסוקה
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נועד לכונן שוויון בין אזרחי ישראל בעת הקבלה לעבודה ולהבטיח הזדמנויות שוות לכל. שירותי השיקום מסייעים בהפניה למקומות תעסוקה ובמימון.
לאחר אבחון של נפגע הנפש יקבע שירות התעסוקה את האופציה המתאימה ביותר להשתלבות במקום עבודה: השתלבות בשוק התעסוקה החופשי כעצמאי או כשכיר, מפעל מוגן למי שאינו מסוגל להשתלב בשוק התעסוקה החופשי או מועדון תעסוקתי המשלב גם כישורים חברתיים והדרכה צמודה.
דיור
שירותי השיקום מסייעים במימון, הכשרה והשגחה במגוון סוגים: דיור עצמאי, דיור מוגן או הוסטלים על סוגיהם.
- מגורים טיפוליים: המגורים הללו מיועדים לחולי נפש כרוניים שאינם מתאימים למגורים בהוסטל כוללני, אך כן נראה שיש אופצייה לשיקום בעתיד. במגורים הטיפוליים מקבלים פגועי הנפש ליווי ועזרה בכל התחומים וזוכים בטיפול רפואי, תעסוקתי וחברתי.
- הוסטל כוללני: מיועד לנפגעי נפש שזקוקים למעקב של ליווי צמוד.
- הוסטל לצעירים: גברים ונשים מגיל 18 ועד גיל 30, בעלי יכולת לקיים חיי שיגרה גם מחוץ להוסטל, כדוגמא במסגרת תעסוקתית, אך זקוקים לליווי של צוות מיקצועי.
- דיור מוגן מתוגבר: מיועד לנפגעי נפש שצריכים ליווי של אנשי מקצוע באופן שותף. בדיור המוגבר מתבקשים הדיירים לנהל חיים עצמאיים ככל האפשר, אך הם נתמכים בכל עת.
- דיור מוגן: מיועד עבור נפגעי נפש היכולים לנהל חיים עצמאיים אך זקוקים לליווי מסוים.
השכלה
נפגעי נפש זכאים להפניה ולמימון במגוון מקומות השכלה:
אולפנים ללימוד השפה העיברית לעולים חדשים, כיתות לימוד להשלמת לימודי בית הספר היסודי והתיכוני ולימודי מחשב.
חברה ופנאי
לרשות נפגעי הנפש עומדים מועדונים חברתיים המקנות כישוריים חברתיים וכישורי פנאי.
משפחה
בתחום המשפחה, עומדות לרשות המשפחות של נפגעי הנפש מוסדות של ייעוץ, הדרכה והנחייה.
כמו כן זכאים פגועי הנפש ומשפחותיהם לנופשים.
בריאות
סיוע במימון טיפולי שיניים.
טיפול ואישפוז
החוק דואג גם לנפגעי הנפש הזקוקים לטיפול ואישפוז במוסדות. בשנת 1991 התעדכן החוק וקבע מספר תקנות מחייבות.
רק פסיכאטר מחוזי או סגנו שמונו על ידי משרד הבריאות ראשיים לכפות על אדם להיבדק בבדיקה פסיכיאטרית, לקבל טיפול פסיכיאטרי או להתאשפז. במידה ויש צורך באישפוז כפוי דחוף, יש בסמכותו של מנהל בית החולים לאשפז רק למשך 48 שעות.
הפסיכיאטר המחוזי יכול לאשר אישפוז כפוי רק ל 14 יום כאשר לאחריהם יש צורך באישור של ועדה מחוזית הכוללת משפטן ושני פסיכיאטריים. פגוע נפש שהתאשפז מרצונו רשאי לעזוב מרצונו תוך 48 שעות מעת בקשתו להשתחרר.
בסמכותו של פסיכיאטר מחוזי לקבוע טיפול מרפאתי לתקופה של חצי שנה, זוהי חלופה עדיפה שאינה פוגעת בחירותו של פגוע הנפש ומאפשרת לו להשתלב בקהילה.
חשוב מאוד שפגועי הנפש והמשפחות שלהם ידעו מה הן הזכויות הרפואיות והאחרות המגיעות להן ולאיזו עזרה הם זכאים. תוכניות השיקום שמציעה מדינת ישראל לפגועי הנפש היא מגוונת ובהחלט ניתן להגיע למצב של השתלבות בקהילה וחיי שיגרה בריאים ומהנים.
[addw2p name="medical"]
