הזכות האזרח להפגין

תוכן עניינים

אזרחים המעוניינים להביע את עמדתם או לצאת במחאה כלפי נושאים מסויימים העומדים בסדר היום הציבורי, זכאים לצאת להפגין ולהעביר לציבור את המסר שלהם. התכנסות של אנשים שיוצאים לרחובות כדי להביע את שלהם, זוהי הפגנה, בה משתמשים בשלטים גדולים, בקריאות משפטים קצובים ובנאומים המעבירים את המסר.

הזכות להפגין היא אחת מזכויות היסוד של חופש הביטוי והזכות להתאסף, המגיעים לחברה האנושית בכל מדינה דמוקרטית, מכיוון שזוהי דרך חשובה בה נאמרים ומועברים דברים בצורה המונית ומשפיעה.

האזרחים היוצאים יחד להפגין, יוצרים בעיניי התושבים האחרים, תחושת סולידריות חברתית, דבר שנותן כוח פוליטי רב. אזרחים אחרים עשויים לצאת בעתיד להפגנות באותם נושאים והדברים עשויים יהיו לעלות על שולחן הדיונים בשיח הציבורי. זוהי דרך נוחה, מהירה וזמינה של אנשים להיות פעילים בהחלטות המתקבלות למעלה ושמשפיעות על האזרחים. למרבית אזרחי המדינה אין גישה לכלי התקשורת או לאנשים שמקבלים החלטות, והיציאה להפגנה היא דרך טובה ואפקטיבית להשמיע דברים.

הבעיותיות של זכות ההפגנה

מכיוון שהזכות להפגין היא חלק מזכויות חופש הביטוי של האזרחים, היא אינה פשוטה כלל. הבעייתיות מתחילה מעצם העובדה שההפגנה היא ביטוי פומבי, כוללני ופיזי של קבוצה גדולה בעלת דיעה משותפת. אותה קבוצת אנשים עלולה להתחכך עם קבוצת אנשים עויינת. זכותם של האנשים העויינים להיות נוכחים במקום, כשם שלמפגינים יש זכות להפגין.

ההפגנות יכולות להיות מנוגדות גם לזכויות בסיסיות אחרות, כמו הזכות לפרטיות, הזכות לקניין או הזכות לשלום הציבור. כאשר הזכות להפגין מתנגשת עם זכויות אחרות, היא עלולה להיות חשובה פחות מאותן זכויות אחרות, אזי האזרחים לא יהיו רשאים לצאת להפגין.

על מנת שלא יווצרו מצבים כאלה, על המארגנים לבקש אישור מגורמים בדרגות גבוהות, כדי לקיים את ההפגנות. אותם גורמים ייבדקו אם הזכות להפגין במקרה הזה אינה מתנגשת עם זכויות אחרות.

רישיון להפגין

הזכות להפגין היא אמנם זכותו של כל אזרח, אך כדי לצאת להפגנה מעל 50 אנשים במקום ציבורי, נדרש על פי החוק לקבל היתר מהמשטרה. מארגני ההפגנה יצטרכו לתת דין וחשבון למשטרה על נושא ההפגנה, מיקומה והמועד בה היא עתידה להיערך, כחמישה ימים לפני המועד. זהו נוהל שנהוג ברוב המדינות הדמוקרטיות ולא רק במדינת ישראל.

עוד בטרם המשטרה נותנת רישיון להפגין, היא תבדוק היטב האם ההפגנה תיפגע בסדר היום הציבורי, באופן משמעותי. המשטרה מציבה בכל הפגנה מספר שוטרים, בהתאם לכמות האנשים שיצאו להפגין, על מנת לשמור על הסדר וכדי שלא יהיו התפרעויות ואלימות.

יהיו מקרים שהמשטרה לא תאפשר רישיון לצאת להפגין. כאשר ההפגנה אכן עלולה לגרום נזק חמור ביותר למהלך הסדר הציבורי, או כאשר אין בידה לשלוח שוטרים שיאבטחו את ההפגנה, המשטרה לא תאשר את קיום ההפגנה ואז לאזרחים לא תהיה זכות להפגין.

פיזור הפגנות

הזכות להפגין מוגנת בחוק אך ורק אם היא נערכת בדרכי שלום ואינה מלווה בהתפרעויות, באלימות, בקללות ובגידופים חריגים. במקרים בהם מופר הסדר בהפגנות, המשטרה רשאית לפזר אותן. שאלה חשובה שעולה בנושא זה היא באילו אמצעים ודרכים משתמשת המשטרה על מנת לפזר הפגנות. מכיוון ששימוש באמצעים שונים עלול לקפח חיי אדם או לגרום לפציאתם, הנחת היסוד היא שיש לבחור את אמצעי פיזור ההפגנות תוך מחשבה על מהות האמצעים, ולא על האופן הטכני הנוגע לדבר. על המשטרה לפעול בעת פיזור הפגנות בכל דרך אפשרית כדי לשמור, עד כמה שניתן, על זכויות האדם, ולדאוג כמה שיותר לפגיעה מינימלית בסדר היום הציבורי.

תמונה של דימה
דימה

דימה אחד ממייסדי האתר. מעל 10 שנות ניסיון בתחום