שיקום קשישים הינו תהליך חיוני וחשוב במצבי פציעה ונזק מסוימים. מטרת השיקום היא להחזיר את האדם למצב פעילות ותפקוד מסוימים לצורך חזרה לשגרת חיים תקינה. במהלך התהליך נעשים מאמצים להקנות למטופל כלי התמודדות עם מכשולים צפויים, שיפור היכולות המוטוריות והקוגניטיביות, תמיכה נפשית ועזרה לבני המשפחה.
העיקרון העיקרי אשר עומד מאחורי תהליך השיקום כולל ראייה רב מערכתית המשלבת שיתוף פעולה של גורמי טיפול רבים, המובילים בסופו של דבר לשיפור בצרכים המידיים וארוכי הטווח של המטופל ובני משפחתו.
החוק קובע מספר זכויות קשישים בשיקום, כאשר בסוף תהליך השיקום יתכן והחולה יוכל לחזור לרמת תפקוד זהה למצבו הקודם לארוע, אך במקרים שכיחים למדי יתכן נזק קבוע ולא הפיך אשר ידרוש עזרה סיעודית צמודה.
הבסיס לזכויות הקשיש לתהליך שיקומי מעוגנות בחוק בריאות ממלכתי (1994). בשנת 1996 הוספה תוספת שניה לחוק זה האומרת כי " זכותו של אדם לקבל טיפול שיקומי נאות על פי חוק זכויות החולה" . האחריות על הענקת טיפול זה הינה של קופת החולים המבטחת, ומותנית בהסכמתו של החולה או האפוטרופוס שלו.
הסיבות למתן שיקום הן רבות. בקרב האוכלוסיה המבוגרת הגורמים השכיחים יותר כוללים :
- נזק עצבי לאחר שבץ מוחי
- בעיות אורטופדיות כגון שברים בירך או בברכיים, או לאחר קטיעת גפיים
- שיקום לאחר התקפי לב
- מחלות מתמשכות המובילות בסופו של דבר לירידה בתפקוד , כגון מחלת הלאצהיימר , פרקינסון ועוד
- שיקום כללי לאחר ניתוחים מורכבים או אשפוזים ארוכי טווח
לרוב, שיקום אורטופדי נמשך לתקופה מינימלית של שבועיים. שיקום נוירולוגי (עצבי) הינו ארוך יותר ונע לפרקי זמן של בין חודש ל-3 חודשים. במקרה הצורך, קיימת אפשרות להארכת זמן השיקום.
קיימים מספר תנאים הכרחיים במצבו הכללי של החולה בכדי שיוכל להתחיל תהליך שיקומי :
- הצורך בשיתוף פעולה מצד החולה ובני משפחתו הינו חיוני ביותר. מחקרים רבים הראו כי ללא שיתוף יעילות השיקום מופחתת בצורה משמעותית
- מצב רפואי יציב של החולה. מצבים כגון זיהום חריף, בעיות לבביות קשות ועוד , מהווים התווית נגד זמנית להתחלת הליך שיקומי. לאחר פתירת הבעייה תעשה ההערכה שיקומית מחודשת של מצב החולה
- רמת תפקוד החולה לפני המאורע. במרבית המקרים, הימצאות של מוגבליות תפקוד מוקדמות אינן מהוות התווית נגד לביצוע הליך שיקומי, כל עוד ניתן יהיה להחזיר את החולה לרמת התפקוד הקודמת התהליך עדיין יהיה רלוונטי. יחד עם זאת, קיים צורך לבצע הערכה מחודשת לצורך בדיקת האפקטיביות של שיקום, בשיפור איכות החיים של המטופל
מה נכלל בתהליך השיקום :
לרוב מערך זה כולל מספר רב של אנשי מקצוע, ביניהם רופאים, צוות סיעודי, פיסיותרפיסטים,מרפאים בדיבור ובעיסוק, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים. כל הגורמים המוזכרים עובדים במקביל בכדי ליצור תוכנית עבודה ולייעל את זמן השיקום. בשלב הראשוני תתבצע הערכה ראשונית של מצב המטופל לצורך קביעת מטרות השיקום בהתאם ליכולתו של החולה.
לאחר הערכה זו ניתן יהיה לקבוע את סוג השיקום הדרוש ואת אורך הזמן הדרוש. כאשר המעבר למסגרת שיקומית תעשה מבית החולים, קיים צורך בהערכה והמלצה ראשונית מצד רופא המומחה לגריאטריה או צוות המומחה לשיקום אשר נמצא באותו בית חולים.
השלב הבא כולל את תהליך השיקום עצמו הכולל את עבודתם של אנשי מקצוע רבים. חשוב להבין שבכדי למצות את מרבית הזכויות בשיקום, מומלץ להתייעץ ולהיעזר בעובד הסוציאלי הנמצא באותה מסגרת. לאורך כל התהליך מתבצע מעקב רציף על התקדמות המטופל, הכולל דיווח לבני משפחתו והכנתם לתוצאות של השיקום.
בתום התהליך יבוצעו הערכה וסיכום מחודש של סטטוס החולה אשר כוללים המלצות לשחרור והוראות להמשך טיפול בקהילה או במסוד אחר בהתאם לתוצאות. כל סיכום התהליך מתועד בכתב ועותק ניתן לחולה ובני משפחתו. במצבים בהם קיים שינוי ממצבו הקודם של החולה, יקבלו החולה ובני משפחתו הדרכה והמלצה לגבי אפשרויות הטיפול ההמשכיות אשר אותן ניתן לבצע.
אפשרויות שיקום :
- שיקום מלא במסגרת בית חולים שיקומי, הכולל מגורים בבית החולים, לרוב ניתן במצבים בהם החולה זקוק להשגחה רפואית מלאה , או כאשר תנאי המגורים אינם מאפשרים ביצוע הליך זה בדרך אחרת
- שיקום יומי במרכזים מיוחדים בקהילה
- שיקום בבית החולה
קראו עוד על מימוש זכויות רפואיות.
קראו עוד על זכויות קשישים.
