ה-1 ביולי 2016 הוא לא סתם תאריך. כפי שבוודאי יודע כל מי שצפה בטלוויזיה, האזין לרדיו או נסע ברחוב בשבועות האחרונים, זהו המועד בו התקנות החדשות של המוסד לביטוח לאומי יוצאות לפועל.
באותם תשדירים, התמונה שהוצגה היא תמונה של החמרה, כך שההמלצה בתשדירים הייתה למהר ולפנות לקבלת הזכויות לפני שהמצב יהיה מורכב יותר עם כניסתן של התקנות לתוקף.
כאשר נכנסים לעובי הקורה ובוחנים את התקנות לעומק, אפשר לראות שהתמונה מורכבת מכך, כשיש אוכלוסיות שאמנם ייפגעו עקב התקנות החדשות, אך לצד זה גם כאלה שהזכויות שלהן דווקא ישתפרו.
קווים לדמותן של התקנות
קצרה היריעה מלהתייחס כאן לכל התמורות שעברו התקנות האלה עד אשר הוחלט ליישם אותן בפועל, המחלוקות שהשינוי עורר (למשל, הטענה שהביטוח הלאומי עצמו החליט על השינוי, ולכן פועל תוך אינטרס מובהק להחמיר את התקנות) וכן הלאה.
בביטוח הלאומי מציעים להתייחס על השינוי כ"חידוד" של הקריטריונים, ולא "החמרה שלהם", מתוך מטרה "להגביר את הדיוק ואת אחידות ההחלטה, ובכך להיטיב עם החולים".
התקנות החדשות הן למעשה עדכון של ספר הליקויים, על פיו נקבעות דרגות הנכות השונות, תקנות שעד השינוי נוסדה עוד ב-1956.
השינויים הרלונטיים משנים את האופן בו מוגדרים אחוזי הנכחות ואת הקריטריונים אליהם, כאשר גובהן של הקצבאות נותר ללא שינוי. במוסד לביטוח לאומי מציינים שהמצב החדש מתייחס לתרחישים רפואיים שלא ניתן להם מענה ראוי במסגרת החוק קודם לכן, לדוגמא מחלות דם שעד עתה היו נפקדות מהתקנות.
השינויים המרכזיים
כדי לבחון את היתרונות והחסרונות של התקנות החדשות, נדרש להתבונן על מצבים רפואיים ספציפיים, מכיוון שיש כאמור מצבים שבהם התנאים שופרו ולעומתם אחרים שבהם הם הורעו. מבחינתם של הסובלים מנכות כללית, אפשר לראות שבחלק מסוגי הליקויים הוחמרו הקריטריונים לקבלת אחוזי הנכות, אך באחרים לא.
בצד של הנפגעים, אפשר למצוא את חולי הפרקינסון, אשר עד השינוי קיבלו אחוזי נכות בשיעור של 44% ומעלה, במצבים שהוגדרו כ"קלים", ומכאן אפשרויות מגוונות לקבל קצבאות על בסיס אובדן כושר עבודה.
על פי התקנות החדשות, אדם הסובל מפרקינסון באותה דרגת חומרה יקבל 10-20% אחוזי נכות בלבד, מה שמקטין או אפילו מבטל באופן אוטומטי את הזכויות הניתנות לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. הסיבה לשינוי הזה היא העובדה שהתקנות החדשות אינן מבדילות בין פגיעה בצד הימני של הגוף לצד השמאלי, או בין חלק הגוף העליון לזה התחתון, כך שהצדדים לא משוקללים יחדיו להגדרת אחוזי הנכות.
במקרה של סוכרת, ייכנסו לתמונה סעיפים נוספים שמתבוננים על רמת החומרה של המחלה, כשעל פי ההערכות רף הכניסה יעלה ולכן יקטין את האנשים שיכולים לקבל זכויות.
שיעורי הנכות המינימליים יופחתו גם במקרה של שיתוק בארבע גפיים, עם הוספה של דרגות נכות "קל מאד" (30%) או "קל" (50%), ולא 60% לפחות כפי שהיה עד היום.
במקרה של מחלות לב, אם בעבר אדם שחווה התקף לב קיבל אוטומטית 100% נכות בשלושת החודשים שלאחר האירוע, ולאחר מכן נכות בשיעור נמוך יותר, כיום מתאימים את אחוזי הנכות למצבו הספציפי של החולה, ולכן הצפי הוא לאחוזים קטנים יותר.
מן העבר השני של המשוואה, הסובלים ממחלות דם יקבלו בתקנות החדשות מענה מקיף יותר, כאשר יותר מחלות דם נכנסות לתמונת הסיוע של המוסד לביטוח לאומי. אם לוקחים דוגמא מרכזית אחת, אפשר לראות שהמחלה של הסובלים מריבוי כדוריות דם אדומות (מחלה העונה לשם "פוליציטמיה ורה") תוגדר באופן נפרד, כשאחוזי הנכות שלה עומדים על 50%. זאת להבדיל מהמצב הנוכחי, בו האחוזים נעים בין 20% ל-40%.
