רשלנות רפואית בחולי תסמונת סוסק

תסמונת סוסק היא נדירה בכל קנה מידה, אבל גם מורכבת במיוחד להתמודדות. זוהי אנצפלופתיה – כלומר מחלה התוקפת את המוח או לחלופין פוגעת בתפקוד שלו – במסגרתה נפגעים כלי דם במוח, ובעיקר בעורק הרשתית. תסמונת סוסק מוגדרת כיום כמחלה אוטואימונית, שאי אפשר לרפא באופן מוחלט. התסמינים האפשריים שלה בין היתר הם פגיעה בחושי הראייה והשמיעה (עד לאובדן מוחלט שלהם), כאבי ראש, ירידה ביכולת הדיבור, קשיי מיקוד ופגיעה קוגניטיבית חמורה.
למרות שאבחון המחלה אינו דבר של מה בכך, וחרף המורכבות שלה, אסור להתייחס לתסמונת סוסק כאל גזירת גורל. מקרי רשלנות רפואית עלולים להיכנס לתמונה, בכל אחד מהשלבים, ולהביא לתביעות בסכומי עתק.

באילו נסיבות תתקיים רשלנות רפואית בחולי תסמונת סוסק?

על מנת שרשלנות רפואית תתרחש נדרש קיום של כמה תנאים עיקריים, וזה נכון במקרה של תסמונת סוסק וגם בשלל מצבים רפואיים אחרים. קודם כל, יש להוכיח שאכן נעשתה התנהלות רשלנית – התנהלות אשר חורגת מ"מבחן הרופא הסביר" בנסיבות הקיימות של המקרה. השלב השני הוא להוכיח את הנזק הנגרם לאדם, בין אם מבחינה גופנית, כספית או כל דבר אחר. לבסוף, יש להוכיח שאכן ישנו קשר ישיר בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק שנגרם, ללא הסברים אלטרנטיביים או משתנים מתערבים.

• רשלנות רפואית באבחון תסמונת סוסק

כאשר נכנסים בעובי הקורה, אפשר לראות שאבחון התסמונת טומן בחובו פוטנציאל לרשלנות רפואית. אבחון תסמונת סוסק כאמור אינו דבר של מה בכך. קודם כל, מדובר בבעיה נדירה עם תסמינים שפשוט מאוד להתעלם מהם, או לחלופין לייחס אותם למחלות ולמצבים רפואיים אחרים. בכל זאת, בהינתן התסמינים ודרכי האבחון המרובות שעשויות להיות לבעיה (בחינה נוירולוגית, בדיקת שמיעה, MRI ועוד) הרופא אמור לאבחן את הבעיה באופן מוצלח. מקרים של אבחון שגוי או מאוחר של תסמונת סוסק עשויים בהחלט להשתייך לקטגוריה של רשלנות רפואית.

• רשלנות רפואית בטיפול בתסמונת סוסק

תסמונת סוסק היא מחלה אוטואימונית, במסגרתה מערכת החיסון של הגוף תוקף אותו. למרות שיש מקרים בהם התסמונת חולפת מבלי שהיא משאירה חותם (ולעיתים בלי שמודעים לה כלל, בהיעדר סימפטומים ברורים), כן חשוב ברוב המקרים לטפל בבעיה. הקושי הוא שהתשתית המחקרית לטיפול בתסמונת אינה מפותחת מספיק. בדרך כלל מתאימים את הטיפול בה לזה של דרמטומיוזיטיס נעורים, שהיא דומה לה באופן יחסי מבחינה קלינית. אולם אין כאן נוסחה חד משמעית.

בדרך כלל נהוג לטפל בתסמונת סוסק באמצעות מתן סטרואידים שאמורים לדכא את המערכת החיסונית ולמנוע ממנה לתקוף את הגוף. יש מקרים בהם משלבים תרופות המספקות הגנה לחולה מפני זיהומים, טיפולים תוך ורידיים, טיפולי כימותרפיה ועוד. כאשר הטיפול אינו מצליח, ייתכן שהסיבה היא שהרופא לא בחר בטיפולים המתאימים במקרה נתון או לא ביצע אותם על פי הספר, מקרים שעשויים להיכנס לתוך המטריה של רשלנות רפואית.

כיצד על חולי תסמונת סוסק להגיש תביעת רשלנות רפואית?

הגשת תביעת רשלנות רפואית אינה דבר פשוט, על אחת כמה וכמה במצב של תסמונת שמותירה אינספור סימני שאלה עדיין. לכן חשוב לפנות לעורך דין הבקיא בהגשת תביעות, ורצוי – במידת הצורך – כזה שכבר הגיש כמה תביעות הנוגעות לתסמונת סוסק ולמצבים דומים אחרים.

חלק בלתי נפרד בתהליך הוא איסוף הממצאים הרפואיים, באמצעות חוות דעת של רופאים מומחים בתחום: סקירות של ממדי הנזק, ההשפעה של התסמונת על מצבם של הסובלים מהבעיה וכמובן שגם צורת ההתנהלות הלא סבירה של הגורמים הרפואיים באבחון התסמונת או בטיפול בה. כמובן שחשוב לאסוף את כל הממצאים והקבלות הרפואיות, מה שעשוי להגדיר את סכום הפיצויים שעשויים לקבל בסופו של יום.