מערכת היחסים בין הבנק ללקוחו היא סבוכה, ומגוון נרחב של כללים וחוקים חלים עליה. לאור אופי ההתקשרות בין גוף פיננסי עתיר משאבים וכוח מצד אחד, ולקוח פשוט מן הצד השני, מאופיינת מערכת היחסים בהעדר שיוון כוחות.
משכך, בחר המחוקק להתערב במערכת היחסים הזאת, ולקבוע הסדרים הבאים להגן על עניינו של הלקוח. בפרט, נקבעה חובת גילוי מורחבת של הבנק ואיסור הטעייתו של הלקוח.
אולם, פעמים רבות במערכת היחסים האמורה בין הבנק ללקוח מתערב גורם שלישי – הוא הערב, שבחר "להיכנס" בין הבנק ללקוח, כדי לסייע ללקוח לקבל כספים מהבנק. מי שהסכים להיות ערב, בין אם בהלוואה רגילה, משכנתה או לכל מטרה אחרת בה דורש הבנק העמדת ערבים, יוצר מערכת יחסים ישירה עם הבנק.
משמעותה של הערבות היא כי אם הלקוח לא יעמוד בהתחייבויותיו (לרוב, לא יחזיר את סכום ההלוואה), יוכל הבנק לתבוע גם את הערב. אף שחובות רבים של הערב תלויים בעמידתו של הלקוח, שלו ניתנה הערבות, בתנאים שהציב לו הבנק, לערב יש מספר זכויות שהבנק מחויב לעמוד בהן, באופן ישיר למולו. הפרה של חובות אלו על-ידי הבנק יכולה לסייע לערב במקרה בו מנסה הבנק לממש את הערבות, ולכן חשוב להכירן.
זכויות הערב
החוק המרכזי המסדיר את זכויות לקוחות הבנקים נקרא "חוק הבנקאות (שירות ללקוח)". על-פי סעיף 17א לחוק, כל חובה שיש לבנק אל מול הלקוח, תחול גם על מי שהוא ערב לבנק לטובת הלקוח. בצורה זו, הרחיב המחוקק את כלל רשת ההגנה המוענקת ללקוחות הבנקים גם על ציבור הערבים.
ההגנה המקיפה ביותר מקורה באיסור הטעייה – לבנק אסור להטעות את הערב לגבי פרטים מהותיים בהתקשרות. איסור ההטעיה אינו מתייחס רק למסירת פרטים שגויים במתכוון, אלא גם רשלנות או חוסר זהירות של הבנק. בנוסף בתי-המשפט מכבידים בדרישותיהם עם הבנקים, ודורשים מהם לגלות גילוי מלא לערב על התקשרותו עם הבנק.
מסיבה זו, לא די להחתים את הערב על שלל מסמכים ארוכים בעלי אותיות קטנות, אלא שיש גם להבהיר לו את מהותם של הדברים. בהקשר של ערבות להלוואה, משמעות הדבר היא כי על הבנק לפרט בפני הערב ולהסביר לו את תנאיה של ההלוואה, המועדים לקיום ההתחייבות ועוד פרטים מהותיים אחרים בהתקשרות ובהיקף הסיכון שהוא נוטל על עצמו.
בנוסף, החוק קובע כי לבנק אסור לנצל או לעשות שימוש במצוקה של ערב בעת ההתקשרות עמו, כדי להרע בתנאים הניתנים לו. זכות נוספת של הערב היא כי הבנק יפעל באופן סביר למימוש ההתחייבות ביחס ללווה או ללקוח, ורק לאחר מכן יפעל למול הערב. סטייה מכך עשויה להיחשב התנהגות בחוסר תום לב של הבנק.
פעולת הערב עקב פגיעה בזכויותיו
החוק קובע כי הפרה של חובה כלפי הערב יכולה להוות עוולה בנזיקין. כלומר, הערב יהיה רשאי לתבוע את הבנק בגין נזקים שנגרמו לו. במקרה שכזה, הנטל להוכיח כי הבנק הפר את חובותיו – לדוגמה, לא גילה ללקוח כי מי שניתנה לטובתו הערבות נמצא במצב כלכלי חסר תקנה – ירבוץ על כתפי הלקוח.
אולם, טענות שכאלו עשויות לשמש גם להגנת הלקוח. כאשר הבנק ינסה להיפרע מהערב בשל חובות של מי שהועמדה לטובתו הערבות, יוכל הערב לנסות ולהגביל את אחריותו. במקרה שכזה, התנהגות לא הוגנת של הבנק, הכוללת הטעייה או אף גילוי חלקי, עשויה לסייע לערב להשתחרר מאחריותו או לפחות מחלק ממנה.
יש לזכור כי אף שהחוק מגן על הערבים, הבנקים עדיין הם שחקנים גדולים במשק הישראלי, וביכולתם להתמודד עם תביעות רבות על ידי צוות משפטי מיומן. מסיבה זו, מוטב לדרוש את הפרטים המלאים מבעוד מועד, ולהשתדל להימנע מסיכונים מופרזים – למרות ההגנה שמעניק הלקוחות לערבים, המחייבת את הבנקים.
מידע נוסף על זכויות כלכליות ניתן למצוא באתר.
