טיניטוס, מחלה המתבטאת בשמיעת צלילים באוזניים שלא קיימים, נחשבת לנפוצה בכל קנה מידה. לראיה, אחד מכל עשרה מבוגרים בישראל סובל מהופעתם של צפצוצים, זמזומים, קליקים ועוד, מה שפוגע באיכות החיים שלהם במספר מובנים: החל מקשיים בתקשורת עם הסביבה, דרך הפרעות שינה ועד למצבים של דיכאון.
כיום, נהוג לחשוב כי טיניטוס כרוני עלול להיגרם עקב ירידה טבעית ביכולת השמיעה של האדם עם השנים, אך גם ממחלות שונות, מאירוע טראומתי עבור האוזן או מחשיפה מוגברת וממושכת לרעש בסביבת העבודה של האדם.
החדשות הטובות הן שמספר רב של זכויות, כלכליות בעיקרן, עשוי להיכנס לתמונה עבור הסובלים מטיניטוס, מה שבוודאי יסייע בהתמודדות שלהם איתה.
אגודות לכבדי שמיעה בישראל
כצעד ראשון, ראוי להזכיר כי חלק ניכר מהזכויות המגיעות לסובלים מטיניטוס עשוי להתקבל הודות לשירותיהן של אגודות שונות, הלוקחות תחת חסותן את הסובלים מפגיעות בשמיעה.
האגודה לכבדי שמיעה "בקול", אשר עובדת בשיתוף פעולה עם בית החולים הדסה עין כרם, מבצעת בדיקות, ומסייעת בהתאמת ורכישת ציוד השמיעה.
אגודת חשובות נוספות הן האגודה לטובת כבדי השמיעה (ע'ר), "מרכז שמע" (מתמקד באוכלוסיית הילדים) ועוד.
הטבות לחולי טיניטוס מהמדינה
קצבת נכות (כאשר המדובר במחלת מקצוע)
חשוב להדגיש כי בניגוד לסוגים אחרים של מחלות, טיניטוס, גם כשהיא מוגדרת ככרונית, אינה מביאה לרוב לאחוזי נכות שיצריכו קבלת קצבת נכות, גמלת ניידות וכיוצא בזה: ברוב המקרים, אחוזי הנכות שייקבעו עבור מקרה של טיניטוס לצמיתות הם 10%, בעוד שבמקרה של טיניטוס לסירוגין לא יינתנו כלל אחוזי נכות.
דבר זה מאפשר, במקרה הטוב, קבלת מענק חד פעמי מטעם המוסד לביטוח לאומי. זאת, כמובן, להבדיל ממחלות המביאות לאחוזי נכות גבוהים הרבה יותר, בהן ניתן סיוע חודשי, או כזה בשיעור גדול פי כמה.
עיקר הסיוע של מוסד הביטוח הלאומי ניתן כאשר מוגדרת הטיניטוס כמחלת מקצוע, כלומר, כשנמצא קשר ישיר בין עבודתו של האדם, לבין התפתחות הבעיה הרפואית אצלו.
מבחינה מעשית, ועל פי תקנות הרעש בישראל, אדם העובד בתנאי רעש מזיק הוא כזה החשוף במקום העבודה שלו לרעש בעוצמה העולה על 85 דציבל, מה שעשוי לאפשר לו את קבלת הפיצויים – הן אל מול הביטוח הלאומי, והן אל מול מקום העבודה שלו באופן ישיר.
חשוב להדגיש שהביטוח הלאומי דורש הוכחה של ירידה בשמיעה, כלומר, שהרעש המופיע באוזניים, עקב הטיניטוס, יהיה בשיעור של 25 דציבל, ובתדירות גבוהות של 3,000-4,000 מחזורים בכל שניה.
דרישות חשובות אחרות הן פגיעה בכושר השמיעה ב-20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, תיעוד של הבעיה בפעם הראשונה ברשומות הרפואיות עוד בעת העבודה של אותו אדם, הוכחה של מספר טיפולים רפואיים שעבר האדם בגין הבעיה וכן שלא יעבור פרק זמן הגדול משנה מרגע תיעוד הבעיה, בפעם הראשונה, ברשומות הרפואיות.
