צרידות הינה הפרעה במיתרי הקול אשר נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של המיתרים עקב אי סגירה או נפיחות.
רמות הצרידות נעות בדרגות שונות של חומרה היכולות לבוא לידי ביטוי מהפרעות קוליות, כאבי גרון, קשיים בדיבור, ובמקרים חמורים אך שיתוק פרמננטי של מיתרי הקול.
הצרידות הינה למעשה קול מחוספס בעל מרכיבים רועדים של טונים נמוכים. הצרידות נגרמת בדרך כלל עקב התכווצות או דלקת של מיתרי הקול הנגרמים משימוש לרעה בקול באופן ממושך, כמו למשל אצל מורים, שדרנים ומחנכים. כפי שנראה, צרידות קבועה אשר נגרמת כתוצאה מעבודה-יכולה לזכות באחוזי נכות על פי תקנות הביטוח הלאומי.
צרידות כרונית בראי הפסיקה
פגיעה במיתרי הקול, אשר צרידות הינה חלק ממשפחת פגיעות אלו, נפוצה בעיקר אצל אנשים שעבודתם מחייבת אותם להרבות בדיבור לפני קהל, לעיתים תוך כדי הרמת קול.
הפסיקה הכירה לא אחת בצרידות כפגיעת עבודה במקרים של מורים אשר אובחנו שנפגעו עקב מאמץ יתר של מיתרי הקול. כך למשל התקבלה תביעתו של מורה בבית ספר דתי לבנות שלא שפרץ בצעקות לשם השקטת הכיתה או מורה לתפירה אשר לקתה בצרידות כרונית עקב הצורך לגבור על רעש מכונות התפירה.
הכרה בפגיעות אלו נעשית בדרך על ידי שימוש בדוקטרינת המיקרו-טראומה, דהיינו= הוכחה כי הליקוי-כלומר הצרידות, נגרמו על ידי פגיעות זעירות החוזרות ונשנות בתדירות גבוהה.
חשוב לציין כי לשם יישום תורת המיקרו טראומה יש להוכיח קשר בין עבודתו של המבוטח לבין הופעת או התפתחות הצרידות. לשם כל יש להיעזר בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום זה.
צרידות בתקנות המוסד לביטוח לאומי כפגיעת עבודה
תקנות הביטוח הלאומי לקביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה, כוללות בתוכם פרק מיוחד הנוגע לעניין דלקות ותסביכים של הלוע. כך למשל דלקות כרוניות יקבלו אחוזי נכות קבועה בהתאם לרמת חומרתם. במקרים של צרידות יש להבחין על פי ס' 71 לתקנות כי צרידות לא קבועה תזכה ב0% מן המוסד לביטוח לאומי, אף עם מדובר בצרידות קבועה-אחוזי הנכות ינועו בין 5-20% בהתאם לחומרה, החל מדיבור ברור המעיד על פגיעה קלה, ועד לפגיעה קשה הבאה לידי ביטוי ב"קשיים הבנת הדיבור או קליטתו" בפני הזולת.
במקרים בהם אכן הוכח על פי התקנות כי הצרידות נגרמה באופן אינטנסיבי ובעקבות תנאי העבודה ששררו (כמו למשל בדוגמא הנפוצה אצל מורים) ניתן יהיה להגיש תביעה בגין פגיעה בעבודה (אך לא כמחלת מקצוע) ולזכות בפיצויים מן המוסד לביטוח לאומי.
פגיעה בכושר ההשתכרות העתידית
במקרים רבים, בהם עבודתו של הנפגע הייתה תלויה בשימוש במיתרי קולו, הפגיעה הקבועה, דהיינו הצרידות המתמשכת-אף פוגעת בכושר ההשתכרות העתידי. כך למשל שדרני רדיו או מורים ומחנכים-יכולים לזכות בפיצויים בגין נכות תפקודית גבוהה, אשר אינה חייבת להיות תלויה באחוזי הנכות הרפואית.
במידה והתובע יוכיח בפני בית המשפט כי כושר השתכרותו העתידי ייגרע באופן משמעותי-ייתכן כי בית המשפט יפסוק פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות עתידית בגין הצרידות הקבועה שנגרמה לו.
בשורה תחתונה
צרידות קבועה הינה נכות רפואית לכל דבר ועניין, ועל כן במקרים רבים ניתן לקבל בגינה פיצויים בגין אובדן השתכרות לעבר ולעתיד.
הדברים נכונים שבעתיים בנפגעים אשר עיקר עבודתם התבססה על שימוש במיתרי הקול-אשר יוכלו לקבל פיצויים בגין ירידה בכושר ההשתכרות עקב הצרידות.
מומלץ להיעזר עם גורם מקצועי ומנוסה בתחום אשר ידע לכלכל את ההתנהלות מול הגורמים השונים לשם קבלת החלטה אופטימאלית עבור הנפגע בהתאם לנסיבותיו.