זכויות ילדים

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

לילדים מגיעות זכויות מתוקף היותם בני אדם. מדובר בהשקפה חדשה יחסית, בהתחשב בכך שעד המאה ה-17 הילדים נחשבו על פי החוק לרכוש של הוריהם שיכלו לעשות בהם כרצונם.

מתחילת המאה ה-20 התחילו להכיר בילד כישות משפטית נפרדת בעניינים שונים ומאז מעמד הילד התחשק ומוגדר כאדם בפני עצמו אשר אינו מהווה רכוש של איש. כיום מכירים בילדים כביצורים עצמאיים, בעלי צרכים וזכויות משל עצמם.

האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הצהרת זכויות הילד הם הביטוי ליחס החדשני כלפי זכויות ילדים בסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת.

[addw2p name="children"]

אמנת זכויות הילד

כדי לא לקפח את זכויות הילדים ולהדגיש את מחויבות החברה לדאוג להם ולגלות את האחריות הנדרשת כלפיהם, האו"ם ניסח את אמנת זכויות הילד. מדובר באמנה בינלאומית הקובעת את זכויות הילדים מבחינה פוליטית, אזרחית, חברתית ותרבותית. האמנה שמה דגש על כך שטובת הילד הוא השיקול המרכזי.

מרבית חברי האומות המאוחדות אישרו וחתמו על אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית.

אמנת זכויות הילד נכנסה לתוקף ב-2 בספטמבר 1991. האמנה חוברה במשך עשור על ידי ועדת האו"ם בדבר זכויות הילד. הגדרת המילה ילד נעשית בסעיף הראשון של האמנה, לפיה – כל ייצור אנושי מתחת לגיל 18, אלא אם כן חוק המדינה קובע גיל צעיר יותר.

האמנה מינתה את הוועדה לזכויות הילד כרשות מבקרת שתפקידה לפקח על יישום הוראותיה על ידי המדינות החתומות עליה. האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים. האמנה אושררה ב-191 מדינות ורק סומליה וארצות הברית לא אישרו אותה. סומליה אינה במצב בו היא יכולה לאשרר את האמנה, שכן אין לה ממשלה מוכרת.

הצהרת זכויות הילד בישראל

ההצהרה לזכויות הילד בישראל נכתבה על-ידי יצחק קדמן (מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד) וחתמו עליה נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הממשלה וכל 120 חברי הכנסת.

על פי הצהרת זכויות הילד בישראל לכל ילד וילדה יש זכויות המגיעות להם – ללא יוצא מן הכלל, וללא כל הבדל של גיל, מין, גזע, אמונה, דת, מוצא, מצב בריאותי, שכלי, נפשי או כל טעם אחר.

לכל ילד יש זכות להתפתח, גופנית ונפשית- בביטחון, בשלום, בבריאות, בשיוויון ובכבוד.

זכות למשפחה, שתדאג לו למזון, בית, הגנה, אהבה והבנה.

זכות לקבל שם וזהות.

זכות לקבל חינוך, הזדמנות שווה, והזדמנות לממש את כישרונותיו.

זכות לפרטיות, סודיות, והגנה על רכושו.

זכות שלא ינצלו אותו, יזניחו אותו, ישפילו אותו או יתאכזרו אליו.

זכות להתחשבות משפטית, הגנה מיוחדת ורגישה של מערכת החוק.

זכות להשתלבות בחברה, שיתייחסו אליו בשוויון ושלא יפלו אותו.

זכות להביע את עצמו, לדבר, להביע דעה.

זכות שיצילו אותו, ושיטופל בזמן מחלה, אסון או מצב חרום.

ומה מבחינת הזכויות והחובות הקבועות בחוק?

מגיל 10 – איסור על שינוי דתו של הילד בכפייה.

מגיל 12 – הילד הוא בעל אחריות אזרחית בנזיקין

מגיל 13 – חלה על הילד אחריות פלילית מלאה (בין הגילאים 9 ל-12 רק אחריות חלקית)

מגיל 16 – הנערה זכאי לתעודת זהות.

מגיל 17– נערה רשאית להינשא (באשר לנערים לא קיים חיוב בחוק). זכאות לדרכון עצמאי, נפרד מזה של ההורים.

מגיל 17.5 – ניתן להתגייס (או לגייס), בהסכמת הנער והוריו.

ילדים מגיל 5 – (גן חובה) ועד לגיל 16 (סוף כיתה י`) חייבים ללמוד במסגרת חוק חינוך חובה.

מגיל 18 – נחשבים לבוגרים מבחינה אזרחית. זכאים לבחור לכנסת.

חוק זכויות התלמיד

ילד הנמצא במערכת החינוך זכאי גם לזכויות מתוקף חוק זכויות התלמיד, הכוללות מספר זכויות מול מורים, יועצים ושאר הצוות החינוכי.

 

אולי יעניין אותך גם:

לאילו זכויות רפואיות זכאים חולים במחלות נוירומוסקולריות – מחלות שריר ועצב?