הזכות להתאגד

במציאות הישראלית אנו שומעים רבות בתקשורת לגבי שביתות למיניהן במשק הישראלי, וועדי עובדים חזקים שמונעים או מניעים תהליכים בארגונים שונים או לחלופין מעסיקים שפוגעים בעובדיהם וכדומה. נושאים אלו מעלים את הנושא של זכות עובדים להתאגד לסדר היום הציבורי ובהחלט מדובר על נושא חשוב ולעיתים מהותי לגבי עובדים רבים בישראל. זכויות הקמת ועד עובדים במקום העבודה הן נושא מורכב וקריטי לכל מדינה דמוקרטית ולמשק כלכלי ששואף להתנהל בצורה נכונה ומוסרית.

בישראל, הזכות להתאגד לוועדי עובדים יכולה להתבצע במסגרת גופים רשמיים כמו ההסתדרות, באמצעות ארגוני עובדים דוגמת "כוח לעובדים", הסתדרויות מקצועיות כמו הסתדרות הרופאים או המורים או באופן עצמאי על ידי עובדים של מקום עבודה מסוים שמקימים וועד על מנת לפעול בצורה מאוחדת מול המעסיק.

בשנים האחרונות יש עליה בהתארגנויות והתאגדויות עובדים ופעילות וועדים אלו – החל מהוועדים החזקים בבנקים, חברות ממשלתיות וארגונים גדולים במגזר העסקי ועד וועדי עובדים קטנים במקומות עבודה, רשתות מזון או בילוי וכדומה.

[addw2p name="ovdim"]

זכות להקמת וועד עובדים

זכות התאגדות זו היא בסיסית במדינות דמוקרטיות, באופן כללי לרוב העובדים בישראל קיימת הזכות להתאגד ולהקים וועד עובדים או להצטרף לגורם רשמי המייצג את העובדים במדינה או במגזר הספציפי שלהם. בישראל קיימים גופים שונים אשר הזכות להתאגד ולהקים וועד עובדים אינה קיימת עבורם, למשל משרתי כוחות הביטחון למיניהם.

במידה מסוימת זכות עובדים להתאגד מוגנת מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו למרות שאין אזכור מפורש לכך החוק וגם מתוקף עקרון השוויון במערכת המשפט הישראלית. כמו כן הנושא מוזכר ומוסדר בחוקי עבודה שונים דוגמת חוק הסכמים קיבוציים. בישראל לכל עובד הזכות ליזום הקמה של וועד עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ו/או לפעול במסגרת התארגנות עובדים שכזו.

ארגון עובדים הופך לארגון יציג כאשר מספר החברים בארגון מטעם העובדים בארגון או בהתארגנות הספציפית עובר סף של שליש מהעובדים.

זכות לאי פיטורים בגלל פעולות וועד עובדים

על פי החוק בישראל למעסיק אסור לפטר עובד או להרע את תנאי העסקתו או למנוע את קבלתו לעבודה בגלל שהעובד משתייך לארגון עובדים או וועד עובדים, העובד היה פעיל להקמת וועד עובדים או ארגון עובדים כלשהו, העובד נמנע מלהצטרף לוועד עובדים או אינו פעיל בוועד או כאשר העובד פועל במסגרת וועד עובדים.

כמו כן, בפני חברי וועד עובדים ומנהליו יש את הזכות להיכנס לשטח מקום העבודה או הארגון ולמעסיק אסור למנוע כניסה זו רק על בסיס ההשתייכות לוועד.

זכות התביעה

לעובד, לדורש עבודה או לארגון העובדים עצמו יש הזכות לתבוע את המעסיק על הפרת סעיפים מסוימים בחוק הסכמים קיבוציים – ההפרות נוגעות לפגיעה בתנאי ההעסקה או פגיעה בזכות להתאגדות התארגנות עובדים.

זכות ניהול משא ומתן

ארגוני עובדים יציגים (מייצגים מעל שליש מהעובדים) מחזיקים בזכות לנהל משא ומתן עם המעסיק או המעסיקים לגבי הסכמים קיבוציים למיניהם. המעסיק חייב לנהל משא ומתן בתום לב עם ארגון העובדים.

הזכות לשביתה

חלק מהותי מהנושא של זכות עובדים להתאגד הוא כמובן השביתה, נשק יעיל במקרים רבים למול מעסיקים שאינם מוכנים להגיע להסכמות עם העובדים. ארגון עובדים או וועד עובדים רשאי להכריז על שביתה, אלא אם היא נוגדת הסכמים קודמים שכוללים אזכור ספציפי לגבי שביתות, והשביתה מקפיאה את הסכמי העבודה בין העובדים למעסיק. במהלך שביתה, שהיא זכות בסיסית בדמוקרטיה, העובדים אינם מקבלים שכר אך חישוב הוותק שלהם אינו נפגע – באופן עקרוני שביתה היא לא הפרה של הסכמי עבודה אלא זכות עובדים.

למידע נוסף: זכויות עובדים

אתר כוח לעובדים

תוכן עניינים
Picture of דימה
דימה

דימה אחד ממייסדי האתר. מעל 10 שנות ניסיון בתחום